זה שיר שיכול להיכתב שעה לפני הפגישה עם הפסיכולוג או הפסיכיאטר. אובססיה. הבנאדם נמצא בבעיות קשות עם עצמם. המלחמה היומיומית מתחילה ביכולת לגרד את עצמך מהמיטה. בשאר היום אתה עסוק בעצמך, ובמקום להתמודד מחפש מילה טובה ולמי בכלל יש כוח להתמודד, כשאתה שונא את עצמך. הציניות מנצחת.
אביגיל רוז עושה את מזה מונולוג בדיבור, בחצי שירה. החלק מראשון הולך עם קצב אחיד, גיטרה שמנסרת בראש, וחלק שני מעבר לרוק מדונסס, מעבר מיוחד, אפקטיבי, הבעה צינית חזקה. על קריירת הסולו של רוז יש לי דברים טובים להגיד, כי היא מביאה את החידוש ואת האמירה בדרכה שלה. גם כאן זה מיוחד.
