האוהב המיוסר ממתין לה ויוצא בתשפוכת מתבכיינת. הוא אינו יכול לחכות! הכל תקוע לו, הלב קרוע, מביט מעל לכוכבים ותוהה אולי הם יודעים לאן ברחה לו. קוטיגרו לב-שבור לקח את ריבת האהבה הנכזבת של מיוחס וניסה לעשות מזה מטעם למתגעגעים ההרוסים. מילא הממרח הטקסטואלי, אבל גם מבחינת ההבעה, זה יצא אנמי. אני לא מבין: אנשים שרוצים להחיות זמרים אינם מסוגלים להביט על עצמם במראה ולהגיד: זה לא מספיק טוב. ואם לא מסוגלים – שייקחו לעצמם מקצוענים שיגידו להם בפנים. שם המשחק הוא קודם כל – מ ק צ ו ע נ ו ת.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
2 תגובות
אני מאוד אהבתי את השיר!!! לא בריא להיות פאסימי וביקורתי מידיי, הייתי אומר שלקחת את "תפקידך" ברצינות מוגזמת. גם במתן ביקורת אנמית המנוסחת כממרח – צריכה להיות מקצוענות…. דרך אגב, אני חושב שבסופו של דבר זהו שיר אהבה אופטימי….
דוקא שיר חמוד.
והוא 100מם.!