החרמן מבקש ממנה להיות ליברלית, שרמנטית, סמנתה (סמנתה Who?) משוחררת וזוממת ושתשכח כל מה שלימדו אותה בבית, כי הוא כאן בשביל לעזור לה.
זה מתחיל במפגש בבר. יש לה מחשוף בגודל של "מדינה פלשתינאית" (רמי, מה הדימוי הזה? שלח לי הסבר במייל) רמי פיינשטיין נשמע עליז, משוחרר ומצטחקק כאיזה גברבר שרבע שעה של שיחה אינטלקטואלית זה טו מאץ'. יש כאן איזה רוקנרלצ'יק חמדמד וחומד לצון בע"מ, ללא פואנטה, לא חכם מדי, לא סיבה מיוחדת לכתוב על זה שיר. תהיי ליברלית, הוא מבקש. אוקיי. שתהיה. בשביל פיינשטיין. מבחינתי – שתמשיך להיות כמו שהיא. ושפיינשטיין לא ישכח להסביר לי מהו מחשוף בגודל מדינה פלשתינאית. אין מספיק צרות איתם?
