הצלילים הראשונים מסגירים את האיש ואת המקור. אם הסלסה הגיעה אי פעם למוסיקה המקומית, אז זה קרה באמצעות "אטרף". אטרף היא קודם כל רובנס הלא הוא רובן סלמון, ולא צריכים להזכיר להיטי סלסה מזיזים כמו "שולה", "מנגו בננה" ו"מגרדת" ששלטו בניינטיז.
והנה – רובנס איז בק, אחרי היעדרות של כ-10 שנים. אלבום סולו בדרך. צליל פסאודו באך בפתיחה נתנו לרגע תחושה שהנה חל מהפך, אבל השניות האלו הן לא יותר מפתיח מקשט: כל ההמשך הוא המשך אטרפי – סלסה דרום אמריקנית תוססת מעובדת מלהיב, טקסט משני לחלוטין – כשהמשפט הזה ("את בלבי תמיד") משוכפל נונסטופ. רובן סלמון מנסה לחזור למסלול של אטרף. איתי אברמוביץ שעיבוד והפיק עשה עבודה מקצוענית. עוד להיט במתכון המוכר שמצטרף לרשימה הנ"ל. סלמון עושה טוב את מה שהוא יודע תמיד לעשות טוב. מצד שני – מה עם איזשהו חידוש לנשמה.
