הבנאדם מתאהב ורץ לכתוב על זה שיר. עד כאן הכל בסר, אבל בא הטקסט ואומר, שאולי מוטב ויואב דגני היה משאיר את זה במגירה. "חדרת אלי אל תוך הלב", "יום בלעדייך ואני מתמוטט" ו"כמה שאת יפה קשה לי לראות אחרת", אז זה בסדר להתייפייף במילות אהבה כאלה, אבל עדיין זה לא עושה מהחיבור ביניהן שיר.
בדף יחסי הציבור בשיריו של יואב דגני ניתן "למצוא את הכמיהה לאהבה על צורותיה וגווניה ואת המורכבות שביחסים" ושהוא "הרומנטיקן החדש והכובש של רעננה". אז ככה: יכול להיות שדגני הוא הרומנטיקן הכי גדול ברעננה, אבל הטקסט הזה נשמע כמו חנות מכולת לאהבה. הלחן – עולה לפחות בדרגה אחת על הטקסט. הביצוע – שגרתי. העיבוד יומרני לאללה יחסית לבינוניותו של השיר. מי צריך את העומס הזה של כלי מיתר?
