שתחכה לו, גם שהימים יהיו קשים, הוא מבקש ממנה  ומבטיח להגשים את כל מה ש"הם מרגישים" (שניהם נרגשיים אותו הדבר?) . מה מבקש? מתחנן. התרגשות ענקית. אין מי שתסרב לו אחרי ביצוע כזה. תחכה גם תחכה. לנצח תחכה. באמא ובאבא שלה תחכה.

אני הרי יודע מה שרוב המבקרים החוכמולוגים יכתבו על הטקסט הזה, על המנגינה הפשטניתת, על העיבוד המלודרמטי, על הביצוע המשתפך. אז מה? אז כלום. עידן יניב הוא זמר רגש שימשיך לרגש, וזה בדיוק המתכון שהוא הכי טוב בו. יש לו קול נדיר, יש לו יכולות ביצוע. יש לו קהל גדול לזה. זה שאני לא הכי מאמין להשתפכות הזו, אז אני לא מאמין, אבל מבחינתו – זה הדבר האופטימאלי, ירעיד וישבור לבבות ואולי עוד יפתח גם קופות. מי שיגיד שכותב שורות אלה מתחסד – לא מבין על מה הוא מדבר. אני באמת מתכוון.