עד הסוף

רוי אדרי

הד-ארצי
4/5

על גבי העטיפה נראה רוי אדרי רוכן ליד פטיפון  מחזיק עטיפת תקליט ויניל של סטיוויי ונדר. לפי הדף שנשלח עם דיסק הבכורה שלו – דואט שאדרי עשה עם וונדר על הבמה ב-1995, כשזה הופיע כאן,  הוא שחולל בו הרצון להיות להיות ראפר (MC). אדרי מיישם את זה בתערובת של היפ הופ, רגאיי ופאנקי –  ב"בוא נשיר בקול אחד" עם האורח בן לביא, הלא הוא "פישי הגדול" – שמוסיף את הקול  הגברי  לקצב הקליל.

אדרי נע על קו התפר שבין ההיפ ההופ לרגאיי לצליל הפאנקי עם מעברונים שחלקם מוצלחים. הטקסטים שלו הם סוגים שונים בין השאר של סיסמאות פלקטיות – "עצור את הזמן"  (כי ככה נוכל לשים בצד את כל מה שכואב ולהסתכל קדימה ולמצוא את השקט בלב) או "חייב לתת לי כוח" (ב"עד הסוף"). לא ממש חייבים לחפש בזה עומק, אלא בעיקר  ללכת עם ועל הפאן, ויש בשירים האלה  גרובים  שמעניקים חדוות חיים מחויכת ונעימה.

ובהמשך מצטרף קובי אוז למסיבה ב"גורל חתום" – על הסתפקות במה שיש ועל המשמעות של הסתפקות בזמן שהקציבו לנו אפרופו הרצון לחיות חיי נצח. היפ הופ ים תיכוני חפלאי כייפי בשימוש יפה בסאז ובחליל.

הקטע "אישה" המארח את הזמרת  תמי – לא ממש מתלבש על הדיסק הזה, פתאום איזה התרפקות על יחסים בטונים מרוככים, שמעקרים את החיוניות הגרובית של הדיסק.

גם "השמש יצאה" בשיתוף איילה אינגדשט (מס 15 בדיסק) לא מוסיף לגיבוש של הדיסק. רכות מיינסטרימית מנעימה.

"מי בא מאהבה" –  ("אני חי מתו לתו משכיב את החרוזים על מקצב") היפ הופ פיוז'ני צטיין בעיבוד, במיוחד החצוצרה המשתרבבת של ארתור קרסנובייב.

"עד הסוף" – היפ הופ ביוגראפי סולידי, עם גוון נוגה משהו – הוא שיר עידוד עצמי עשוי נהדר. שילוב מוצלח של מנגינה, קצב, גרוב ואמירה שיוצאת ממקומות אמיתיים.

"טירוף" שמארח את Sneaks  ואת שי 360– חלקו מושר באנגלית – על עולמו של אם.סי הוא תמצית ההיפ הופ הישראלי שיוצא משמחת חיים וכייפיות אופטימית קלילה. גם כאן – עיבוד מושקע ומהוקצע.

האופטימיות הזו מגיעה גם ל"אור",  ושוב שיר עידוד על כאב שיחלוף ועל הטוב שבחיים בהשתתפות אורחים אביתר בנאי ושאנן סטריט. פאנקי סולידי בקצב דאנס שהזכיר לי את הצליל של פילדלפיה מהשבעים, טקסט פשטני משהו, לא מהשירים הגדולים בדיסק, אבל גם לא מהגרועים. "תצא לעולם" עם בוסקילז שנפתח בצליל אקוסטית – גם הוא לא מנסה להתמודד/להתריס/למחותאלא להשלים עם המציאות. אדרי מרכך, הולך לכיוון המלו-מחניף עם נגיעות בסול מיינסטרימי.

ככה לקראת הסוף נשמע קולה של אמא – על שמחת חיים, ומגיע השיר "אמונה" – אז נכון ש"לא הכל בא בקלות בחיים" – אבל רק האמונה תציל. איילה אינגדשט והראפר מטרו מצטרפים, שיר שמסכם את מוטו העידוד והבחירה בחיים של רוי אדרי.

דיסק שנעשה מתוך אמונה, מתוך חדוות היצירה בעיבודים פריכים ומענגים (קרדיט לאמיר לוי ששותף לעיבודים), היפ הופ עם כל דבר, מלודי, דיסק שאפשר היה לקצר בשניים שלושה שירים – כדי להעניק לו את הליטוש והמיקוד.

 

בתמונה למטה: רוי אדרי עם איילה אינגדשט שהצטרפה ל-2 שירים בדיסק

Roy Uadri – All The Way

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות