אלקטרו דאנס פופ קליל וריחופי מלווה את קולה הלא הבעתי-תחושתי של אמילי קרפל הזכורה ממטרופולין. אנשי העיבוד שמעו בחייהם "טיר פו פירס" "דפש מוד", שנבראו לפניהם כדי שהם יוכלו ליישם את הסגנון המדונסס לטובת הזמרת.  קרפל משתדלת להישאר על קו שירה מנעים אם כי לא מתקתק. אם מדברים על יישום ספר ההוראות של הפופ האנגלי – אז יש כאן ללא ספק תוצאה של שינון והתמדה.

 השיר הוא על הזמן האוזל ועל הזיכרון שמאבד מעוצמתו – קשר שהולך ונמוג עם הזמן. הדוברת – קרפל – מבקשת לעכב את הזרימה – "עוד דקה עוד טיפה וזה נוזל"… על משקל אוזל, אבל גם במשמעות של עוד קצת, עוד רגע לפני שזה נגמר. טקסט טוב. המנגינה – משרתת, הביצוע למרות שהוא קצת "פלאט" דווקא מתשתלב בקונספט ההפקתי.