עמדתי מטר מתחת לעידן יניב. עיניים נוצצות, חיוך צחור, קול צלול במינו. הרומנטיקה הקלילה. באנו לחגיגה. הקלילות האסקפיסטית. הדינסוס המשדרג. הוא יזמין את פבלו רוזנברג להשתובב על "בא הביתה" ו"בין ערביים", את שרון חזיז להתגפף על "חכי לי", "את יפה" ו"פנסים".
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email