מהדורת 20 שנה

אהוד בנאי והפליטים

אן.אם.סי דיסק כפול
5/5

אהוד בנאי הוציא את התקליט הזה ב-1987, כשהיה בן 34 עם הרכב מיתולוגי. שניים ממנו כבר לא בין החיים – יוסי אלפנט ז"ל, זאן ז'אק גולדברג ז"ל  ונעם זייד וגיל סמטנה יבל"א שהשתתפו באופרת הרוק "מאמי".  בחרתי  בתקליט הזה בין עשרת התקליטים החשובים ביותר במוסיקה המקומית.

אתמקד בדיסק מס. 2 שיצא במסגרת המהדורה המיוחדת הוא הקלטה של הופעה חיה של אהוד בנאי והפליטים שנערכה ע"י גל"צ ב-1988. מההקלטה הזו נכנסו לדיסק 9 שירים:  עגל הזהב, ערבב את הטיח, עבודה שחורה, זמנך עבר, מרקיסטן, יוסף טס ללונדון (השיר מופיע לראשונה על דיסק), ממשיך לנסוע, גלויה מקטמנדו, עיר מקלט. השיר "קסם גלילי" – הוקלט בהופעה בבית דני בת"א באותה שנה. כמו כן כולל הדיסק סקיצה של השיר "זמנך עבר" אותה השמיע אהוד בנאי בפעם הראשונה ב-1987 וכמו כן גרסת דאב ל"א יידשע רסטהמאן" מתוך חזרה לקראת הופעה בקיבוץ עין הורש ב-1987.

את הביצוע של בנאי ופליטים ל"עבודה שחורה" באותה הופעה – אי אפשר להשיג בשום סאשן אולפני. היתה בהקלטה הזו עוצמה ורוח של שליחות ורוקנ'רול שבאו מכאן, מאדם ויוצר שטעם את הבוץ והחארה המקומיים. בנאי טרובדור חיבר את הבלוז המקומי לפולק האמריקני של בוב דילן, ועם זאת שמר על עצמיותו. את הזעקה והדרמה שיוצאים מהאלבום הזה, נדמה לי קשה לשחזר.

נכון, היינו בסרט הזה, אבל מסעיר לחזור אליו. אהוד בנאי הוא סיפור בהמשכים, שמתחיל במנהרות האנדגראונד בלונדון בליווי מפוחית. מכאן אולי התחיל השידוך בין בלוז, קאונטרי ורוק שהתחבר לכאן. החיבור בין הקסם הלונדוני והקסם הגלילי. החלום הלונדוני נגמר יום אחד.

הקונצרט הזה של בית ליסין 1988 הוא תמצית הפיוז'ן של הצטלבות הדרכים שקיימת ב"מרקיסטן"  האינסטרומנטאלי ובבלוז של "ממשיך לנסוע". השיר על ההיא שיצאה לרחף בקטמנדו. אהוד בנאי פוגש פינק פלויד. ובהופעה זה מקבל גרוב רפטטיבי טעון אווירה בנגינה של אלפנט בגיטרות.

זה בנאי שבוחן את ההתנסויות של הבנאדם המקומי (הודו, קרישנה, מדיטציה) ב"א יידשע רסטהמאן" בהומור, באירוניה, בתערובת של סקה ומעין תפילה מקומית. סוג של בחינה עצמית – דרך אנשים שחיו בסימני שאלה ויצאו לחפש את דרכם.

דיסק שהוא יותר מבונוס.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. לעניות דעתי האלבום הזה הוא 97% אלפנט ורק 3% בנאי…והדרך של בנאי אחרי האלבום הזה רק מראה את זה היטב.
    אלפנט היה במקום הנכון ובזמן הנכון, ועד הזמן הנכון. שיגר פצצה והלך…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן