עמית פרידמן בחר בבלדת פסנתר נוגה. שיר כאב-אהבה-קנאה-תסכול. "אולי את עכשיו עלי מספרת/ בחדר של מישהו אחר",  שר עמית פרידמן. הכל כידוע מתחיל ב"מה שעובר בראש", שזה: תן לדימיון ולמחשבות להעיק ולדפרס. איפה אנחנו: במדור לחיפוש אהבות/ אהובות. בלדת סלואו, שמקבלת נפח בס-תופים בחלק השני. הטונים של פרידמן רגשניים. מובילים אותך למטפורה של "עננים יבכו בשמיים". פרידמן על סף קריסה רגשית, אבל לא מתייפח, ועם זאת הטון האמוציונאלי עובר ומחלחל. לא פופ מתוחכם מדי, תחום להקות הבנים הבריטיות, אבל שיר שירגש מאוהבים נכזבים, יכניסם ל-Mood הזדהות, בעיקר בשל המלודיה ההורסת והטון המתכוון והלא מתבכיין.