זה מסוג הסרטים שההצלחה הקולנועית שלו אינה מנותקת מהצלחת פס הקול (כבש את מצעד פסי הקול של הבילבורד) תרתי משמע: זה אינו מיוסיקאל בנוסח הברודוואי-הוליוודי, אבל זה סיפור אהבה עם שירי אהבה תחושתיים שהם מאוד בתוך הקונטקסט של הסרט.
ג'ון קרני כתב וביים סיפור אהבה מיוחד בין שני אנשים הנפגשים ברחובות דבלין. הוא גלן הנסארד, זמר רחוב, היא מהגרת צעירה המנסה למצוא את דרכה בעיר לא מוכרת. בסרט ובמציאות זוהי מרקטה אירגלובה, ילידת פראג, מוסיקאית, משוררת שאמנם פגשה את גלן הנסארד, הסולן של הלהקה האירית The Frames שגם הלחין שירים יפהפיים, סגנון פולק פופי אירי שבגדול מזכיר יוצר –זמר כמו דמיין רייס (Lies) כולוו הטון הרגשני החזק. ג'ון קרני הבמאי האירי של הסרט, עשה בעבר קליפים ללהקה הזו ודרך העבודה איתה נולד גם הרעיון לסרט שיספר סיפור אהבה פשוט באמצעות שירים. מבולבלים? לא נורא. תקשיבו לגלן הנסארד ומרקטה אירגלובה שרים בלהט ובתשוקה – When Your Mind's Made Up כמו גם את השיר (דואט) הפותח Falling Slowly, הזוכה באוסקר. פולק מיוסיק, והשיר הזה הזכיר לי מאוד את סגנונו של קט סטיבנס. "אם אתה רוצה אותי" הוא עוד דואט מלודי נוגע-מגיע. צלילים שמבטאים רגשות,, דרמה גדולה, אבל בלי להיות ממרח קיטש, וזוהי ללא ספק תוצאה של קרבת הנפשות הפועלות לשירים, במיוחד הדואטים של הנסארד ואירגלובה. ושוב – לא חייבים לראות את הסרט, אבל מי שראה – סביר שהביקוש לדיסק יהיה צורך. מאסט.
