למה צריכים עוד גרסת כיסוי ללהיט הישן והטוב של "החלונות הגבוהים"? רק משום שג'וזי כץ הייתה שם? ואולי משום שגלעד שגב משתוקק לחזור יחד עם ג'וזי לשם. ובדף המודפס גם מוזכר "60 שנה למדינה" (נו, אז מה?)
אתם יודעים לפעמים לא נעים להגיד "לא". ואפשר להגיד גם לא. אבל אם נקודות זכות לקאבר – יש איזה ניאונס בעיבוד. יש דואט נחמד לשירה בצוותא. קולו של שגב נעים. ג'וזי נשמעת לא כמו ג'וזי ההיא, שזה לאו דווקא בשורה טובה. נו , מה מה לעשות, המבטא שרד, אבל בלי החן של אז. מגבירים קצב, נישאים על משבי הנוסטלגיה. היו ימים. ג'וזי שרה: אותם אזכור לעולם – לילה ויום ולילה. אז אולי הזיכרון הוא התירוץ.
