המניפולציות המוסיקליות של המלחין הצרפתי אריק לוי זכורות משני דיסקיו הקודמים, אבל הנוסחה שלו עם כל הדרמה והקיטש שבה כנראה לא תסייע בדיו. גם כאן הוא מערב מוטיבים של מזמורים ימי בניימים, מוסיקה קלאסית ופופ אלקטרוני. הזמרת לנה ג’ינגרן תורמת את קולה בשני שירים. לוי מתמחה למעשה בסוג של מוסיקת אווירה, רוצה להיכנס לספרי ההסטוריה של המוסיקה הקלאסית, אבל לא מצליח ליצור את ה"כרמינה בוראנה" של ימינו על ידי חיבור של כל המוטיבים המוכרים. מלודרמה מלוטשת, מופקת מבריק, אבל נשארת שטוחה.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email