לפי האוסף, מוסיקת הצ’יל-אלקטרונית הישראלית נמצאת באחת משעותיה היפות. כשם הדיסק, יש יכאן צירה מגוונת, מלודית, שיוצאת מאנשים מוכשרים, שהאלקטרוניקה היא אמצעי בידיהם. 11 קטעים נוצרו כאתגר במסגרת הקונספט של הדיסק, שהוא כבר שלישי בסדרה. אפילו הרכב טראנס כמו "אינפקטד מאשרום" הפתיע אותי. היפה הוא ברוב הקטעים שסוף סוף שומעים חיבור בין מלודיה, קצב הרמוניה. צריכים להקשיב לקוסמה, הפרוייקט של עידן רייכל, ג’יי וויוז (מצויין), "פיוטשר פרופסי", "אקוטק" ואחרים. אם מדברים על "בריאה" או "יצירה" , האנשים מאחורי המכונות נוגעים בזה, בהשראה רבה. ואגב, האוסף מכיל מוסיקה שיכולה לשתף פעולה עם אומנויות אחרות.