כמו שינייד אוקונור וקייט בוש, מקלחלן יכולה להפוך את הטקסט של ספר הטלפונים למוסיקה אישית. שש שנים אחרי "סורפייסינג", ואחרי כמה ארועים אישיים (מות אמה מסרטן, לידת בתה) חוזרת מקלחלן עם צרור בלדות רגש, מתפייטת על דימוים, מספרת את תסכוליה ומספקת הפקה חמה. מקלחלן שרה על שעות קשות ב-FALLEN, אהבת אמת ב-PUSH בנתיב התחושתי שלה יש לה טקסטים שחומקים מהנדוש ("אתה לא מספיק טוב בשבילי, אבל אתה היחיד שאני יכולה לראות") ארבעה קטעים מהופעה חיה הם דיסק הבונוס הנוסף, ומקלחלן בליווי פסנתר נטו היא בהחלט אלטרנטיבה טובה למקלחלן מגובה בהרכב.
גם כך וגם כך, אלה המנגינות שעושות את האלבום הזה יפה בטוניו הנוגים, נוגע, מגיע, מחלחל לעיתים.
