מדף יחסי הציבור, אני מבין שזה היה חייב לקרות, שהחיבור התבקש-התבקש-התבקש. והנה: סוף סוף ראשים יצירתיים מדברים. מהשיר שיהלי סובול כתב עולה תסכול חריף של יוצר שמרגיש כמעט עבריין ("חולם על עברה של צווארון לבן") ש"כותב שורה ומת מבושה", "רוצה להיות חופשי, להשתחרר, להתחדש – להשיל העור הישן כמו נחש". ובסך הכל הוא (היוצר) הרי "חייל להשכיר במלחמה לא קדושה".
יהלי משתמש בתיאורים מתחומי האלימות והפשע כדי להביע תחושות של חנק יצירתי ורצון לצאת לחופש. שר את זה כדיווח נוסח לו ריד, טון כמעט אחיד, אבל מקבל מימד דרמטי לקראת הסיום. המוסיקה היא רוק מעובד באוריינטציה ג'אז פאנקית, מוכר מאוד מהשבעים. רע מוכיח לא המציא את הגלגל, הוא אפילו נוגע בקלישאות. סך הכל, שניהם מספיק מיומנים כדי להעניק לשיר את העיבוד והאופי שהם רצו בהם. שיר של חבר'ה מיומנים שעושים מוסיקה מתוך כייף יצירתי.
