ורד קלפטר שרה שקט, נינוח, מהורהר על אהבה שלא התגשמה. תחושה כזו שעוברת – ביין ימים מתוקים למרים. הוא היה אצלה ואיננו. "ושוב אני חשופה בין קירות חיי". שיר של פשטות יפה. גם במילים, גם בלחן, בביצוע וכן, גם בעיבוד החסכוני, נוגעת בבלוז, מתקשטת בבוסה. טקסט שיכול היה לייצר דרמה, אבל הוא לא. ורד קלפטר נשארת בחלקה האינטימית, לא הופכת את הכאב לשאו. לא מתאמצת לעלות במנעד הקולי. נשארת בגבולות יכולותיה. העיבוד של עמוס עבר הדני העניק מינונים תואמי אווירה חורפית שעוטפת בקדרות נעימה. ומסתבר שגם בקדרות יש נעם.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email