איריס אייל: נבל קלטי, מלודיקה, שירה. גיא קרק: גיטרות, לעוד, שירה. איב דורון: בוראן וכלי נשיפה, ויטלי פודולסקי – אקורדיון. עיבודים והפקה מוסיקלית: גיא קרק.
"קלטאן" לא ממש חדשה. היא נולדה ב-2002. להרכב של איריס (נבל קלטי, מלודיקה) וקרק (גיטרות ושירה) הצטרף אייב דורון שהופיע בין השאר בהרכב ריברדאנס ונגן האקורדיון ויטלי פודולסקי מפליטי "השמחות". את המוסיקה שלהם הם מגדירים – "מסע בעקבות הנבל הקלטי", שהפך ברבות השנים לסמל הרשמי של אירלנד.
ואחרי שאני שומע את הדיסק הזה, אני מגיע שוב למסקנה: אולי היינו צריכים להיוולד בכלל באירלנד. מי שחשב על אוגנדה טעה בגדול. תקשיבו איך החבר'ה האלה מנגנים מוסיקה קלטית. וזה לא רק קטע הפתיחה האירי שנקרא "לכבוד ג'ורג' ברבזון", שמציע מקצב אירי שמתקשר עם מוסיקה ברוקית. זוהי גם מוסיקה מקורית של קרק, שפריטתו בגיטרה אקוסטית נשענת על מיומנויות קלאסיות גבוהות. גם מצד העיבודים יש לקלטאן בשורות. מס. 3 בדיסק – "הפרפר" הוא עיבוד יפהפה, שיש בו גם נגיעה של רומנטיקה שנסונית.
אני לא יודע מה יגידו באירלנד על קלטאן. אני לא הייתי מנחש שמדובר בישראלים. מאחורי המוסיקה זהו עומד כאמור גיא קרק, שגם כותב ומעבד ברוח המוסיקה הקלטית. מה שקרק עשה כאן הוא כמעט נס. והאמת: הייתה לי אכזבה מסוימת לשמוע שיר בעברית ("עמליה") שיוצר תחושה של "לא שייך". קלטאן אינם זקוקים לשירים בעברית. הייחוד של ההרכב הוא במוסיקה הכלית הקולחת והפריכה.
תקשיבו לשילובים של נבל קלטי ופריטה על גיטרה אקוסטית ונגינה בחליל בקטע "נהר" שהלחין גיא קרק. זה נשמע כמו שקרק זורם טבעי במימי הנהרות הקלטיים. וזה קטע מקורי של קרק. לא עממי ולא טרדישן. לעומת זאת הקטע הבא – Merrily Kissed The Quaker, הוא קטע עממי, וכאן בולטים איב דורון באודו ובדוראן, איריס אייל בנבל קלטי, דינה לוריא בכינור וגיא קרק בלאוטה וגיטר, ואם קרק הוא מתעלה בסולו אקוסטיות ב- Betty's Tune. בואו נסכם: לכל אוהבי הקלטיזציה בארצנו, אל תפסחו על קלטאן. זו חבורה של מוסיקאים שא. חיים את התרבות הקלטית. ב. הם מנגנים אותה לא פחות טוב מהרכבי פולק איריים בכירים וג. יש להם גיא קרק אחד. נגן, מעבד ומלחין שהוא נכס לכל הרכב מהסוג האתני.
תגובה אחת
דווקא לדעתי עמליה הוא שיר יפהפה.