עד יום העצמאות הקרוב, יטרטרו אותנו עד שיבחרו את השיר העברי/ישראלי הטוב ביותר בכל הזמנים. יש שיר כזה? אתם מוכנים לקחת אחריות ולקבוע? שנות הארבעים, אולי החמישים. ומה עם שנות השבעים, שבעיני היו החשובות ביותר במוסיקה הישראלית, וזאת מבלי להפחית מגדולתם של זעירא, ארגוב ווילנסקי. אתם מוכנים לקבוע ש"שיר הרעות" או "יצאנו אט" טוב יותר מ"עטור מצחך זהב שחור", או "למה לי לקחת ללב"?
קל לי יותר לבחור את הזמר של שישיים השנים האחרונות. כבר בחרתי אותו. אין לי בעיה לומר: אריק איינשטיין. אבל שיר?
השבוע צפיתי בתכנית של הערוץ הראשון שנקראת "שיר השישים" עם ירדנה ארזי. פרק ראשון בסדרה שתיקח אותנו אל בחירת שיר השירים של כל הזמנים.
תוכנית מישמש שמשתמשת בעיקר בארכיון המדהים של הערוץ הראשון, ופותחת ערוץ לביצועים עכשוויים של השירים הותיקים. נוסטלגיה – בעיקר. אפילו הצעירים שהובאו לאולפן רוקדים לפי אופנת החאקי של פעם. והכוכבים של פעם: יפה ירקוני, שושנה דמארי. אריק לביא. צ'יזבטרון, להקות צבאיות, הורה האחזות, "אל נא תאמר לי שלום", הגבעתרון, "יש לי כינרת" (ביצוע חדש נהדר של דן אביב), שמשון בר-נוי, "סימונה מדימונה", "את חכי לי ואחזור", "היו זמנים", "הוא לא ידע את שמה", "באב אל וואד".
בואו נעצור ב"באב אל וואד". מכירים? השיר שתמיד מזכיר משוריינים חלודים בדרך לירושלים. יפה ירקוני מזילה דמעה. חיים גורי כתב. שמואל פרשקו הלחין. והנה מגיע קובי אפללו לאולפן ועושה את הגרסה שלו לשיר ומוחק לי בבת את כל "באב אל וואד" ששמעתי, והנה, בביצוע של אפללו גם השיר הזה מצטרף לתחרות על "שיר הששים". זה הביצוע האולטימטיבי לשיר הזה. מעניק לו חיים חדשים. ככה, בביצוע הזה הוא מבחינתי – מתחרה רציני ל"שיר הרעות" על תואר השיר הישראלי הטוב בכל הזמנים, מה שמראה כי שיר הוא לא רק מילים ולחן. אז תרשמו: "באב אל וואד" בגרסת 2008 של קובי אפללו. זה שיר השישים שלי לשבוע הזה.
