על הדיסק לא מופיע שמו של המעבד/ מפיק, אחרי הכל ראוי לדעת מי עמד מאחורי ההפקה הזו שאותה הוציאו לפועל נגנים מהשורה הראשונה – אבי סינגולדה בגיטרה, אבי יפרח בגיטרה בס, אשר פדי על התופים. מצד שני אולי לא צריכים להתרגש: סביר להניח שהם לא ממש בוחלים בעוד חלטורה מזדמנת.
ארלט ספדיה כתב מילים שנשמעות כמו שרוכשים שבלונה בסטנדרט שוק לצורך חיבור מנגינה. הוא יהיה לה למשענת – בליבו תהיה מוגנת, מקווה לטוב, רק שתיתן לו לאהוב. המנגינה פשוטה וקליטה , הקצב – שיר חתונות ים תיכוני הכי קונבנציונאלי שיוציא חוגגים לרחבות. בדף שהגיע עם התקליטור כתוב: "שי אוחיון יורד לעם עם שיר חדש וקצבי שאף רחבת ריקודים לא תפספס". הבה לא ניסחפה. מה שבטוח: זה לא השיר שיהפוך את שי אוחיון לנאמבר וואן בתחום הים-תיכוני. להיט רחבת ריקודים באולם חתונות מקומי? בהחלט. למה לא.