סערת הרגשות שעוברת על דנה גרובר (לא ברגר, גרובר) יוצאת ממקומות שמתחת למיתרי הקול. האמת: המילים לא כל כך הגיעו בביצוע המסתורי הזה – הן טיפה מתערפלות (הוא הלך מהלב שלי … נמאס לי להסתתר…מי אתה בכלל… ולמה קר לי כאן"..) אבל האמנתי לטון שמשרת מונולוג בקצב איטי בעיבוד טום וויטסי כזה. גרובר שרה מאוד אישי, בהפנמה מסוימת. היא אינה באה להוכיח שהיא "זמרת", אלא בעיקר להעביר איניפורמציה על תחושותיה. וגם כשהיא משנה טון – זה נעשה בדרמטיות מאופקת. העיבוד האלקטרו-הרמוני של רביב גזית העניק לה את המינונים הנכונים כדי שהתחושות יישמעו. שיר של צבעים אפרוריים שמעבירים את החוויה.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
3 תגובות
הכי יפה שיש
כיף לגלות שעושים בארצנו כזאת מוזיקה טובה
היא מרגשת, כובשת, וכל כך שונה.
על הבמה היא כל כולה בפנים, בתוך המוזיקה, עם המוזיקה, חייבים לראות הופעה שלה. סוף סוף משהו אחר, מיוחד, נוגע.
דנה היא זמרת יפהפיה ומוכשרת. לעתים רחוקות זוכים בכזו מתנה.
דנה מותק, תצליחי.