בכל דקה או שתיים הוא מודה לאלהים שנתן לו אותה. יפה ומיוחדת, חמה ומפנקת. יואב דגני מנסה להתחמק מהרכות הבלתי נסבלת בעזרת צליל מינורי של חמימות המפנקת במנגינה ובסאונד. אבל למרות שזה מגיע עם מרקם של קצפת מתוקה, עם טונים מרוגשים למשעי – עדין השיר הזה נשמע שטחי לאללה. החל בהתבטלות העצמית "אם לא את לא הייתי אני", ו"רכות לחייך כמו סם ממכר" (מטפורה מה-זה נדושה שחוקה) וגם את אלהים הוא מערב בממרח. השיר יצא רומנטי בדרגות די מביכות. לא הצליח להתחמק מהרכות הבלתי נסבלת.
2 תגובות
מקסים.פשוט. מרגש. נוגע.
כשאנשים מוכשרים נפגשים חייב לצאת משהו טוב לא?
עלה והצלח … וגם טל בחור מוכשר מאד
תמיד עשו את שאתם מאמינים
אהבתי
אז זהו, שלפעמים מילים פשוטות שיוצאות מהלב- עושות את העבודה! נדמה ששכחנו ששיר בא להנעים ולעשות טוב על הנשמה. אנו כל כך התרגלנו לאחרונה לשירים עמוסי מלל ומשפטים, שלא תמיד מתחברים, במשמע של סערות חושים כבדות ודיכאון- שפספסנו את העיקר. תפסת מרובה – לא תפסת. זה לא בהכרח כייף לשמוע.
השיר הזה בפשטות מילותיו, בלחן נפלא ובקול מרגש- מציף אותך מהשמיעה הראשונה, בתחושה נעימה של עונג אמיתי! כל כך לא קיטשי- הגאונות שבפשטות. הרכות הזאת ועוד איך נסבלת וכל כך רצויה.