הוא בגפה היא בגפו

עוזי פוקס

מילים: אליעוז רבין. לחן: ג'יני רבין. עיבוד והפקה מוסיקלית: גרובמייטס
3/5

עוזי פוקס כבר מתהלך בשבילי המיתוס של ה"רוק ישראלי" מהעבר, נשען על יחצון שמשייכו ל"אבות מייסדים". כרונולוגית – לפי גילו, זה מתאים. מהותית – זה לא בדיוק זה. באמת זמר נשמה – אבל לא רוקר מהדרגות ה"חשובות". פוקס מזוהה עם רוק מיינסטרים, עם שניים שלושה להיטים כ"ילדונת", "כן כן לא אז לא" וכאלה. לא דברים של אב מייסד. לא "אלבומי מופת", כפי שקראתי בדף יחסי הציבור.

פוקס נמצא בקאמבאק מתמשך אליו חברו בין השאר זמרים לפרנסה כגבי שושן ושרי. עכשיו הוא יוצא בבלדה על אנשים (נשואים) שממשיכים להיות ביחד למרות שאין ביניהם כלום. איך נכנסו לזה, איך יוצאים מהברוך.  פוקס שר את שירת הרגש והנשמה במנגינה נוגה. מוסיקה שמזכירה לי מתכוני סאן רמו מתוזמרים היטב לקצב וכלי מיתרים. אני לא מאמין בטרנדים מוסיקליים, אבל הייתה לי תחושה כזו שזמנה של המוסיקה הזו שעוזי שר כאן חלף עבר. כאילו – די. תביא משהו אחר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. ברצוני להביע את דעתי בנושא עוזי פוקס שיריו וחבריו.
    הכתבה מביעה חוסר פירגון רב וזאת בושה וחרפה שישנו מבקר מוזיקה (או שכך הוא מגדיר את עצמו) שמביע דעה חריפה כזאת.
    עוזי פוקס היה ותמיד יהיה אחד מגדולי המוזיקה הישראלית והנשמה,גם אם זה אומר שבימיינו הוא מופיע אם אחרים נשואים או לא.
    לדעתי, אתה צריך ללכת וללמוד קצת יותר לעומק את נושא המוזיקה………….גם טקת לא יזיק לך ללמוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות