היא אמרה לו כשהיו שוכבים שהחופש שלהם מתחיל בלהיות אבודים… מהחלום הרחוק נשארו לו רק פרורים… למד לשתוק ולדבר איתה בשירים.
לא קונה את גיבוב המילים הזה של יונתן רוזן. שיר סתמי של פירורי מחשבות שמסרבים להתלכד לשיר של ממש. "להיות אבודים", "לדבר בשירים" – זה נשמע התפייטות.
הלחן נעים, המקצב והעיבוד פופ-רוק-קאונטרי, סטייל ג'ון דנבר שנות השבעים, שיר עם פוטנציאל של להיט. הביצוע הקולי בסדר, אם כי אינו מגלה זמר מהשורה הראשונה. אבל מה שפוגם בשיר בעיקר זה הטקסט הרעוע. לא מספיק טוב.
תגובה אחת
מבחינתי הביקורת הזאת לקויה בחסר. על סמך מה אתה כותב שזו היא התפייטות, זה ממצא מתנשא מאד. השיר הזה הוא תרכובת של רגשות ומחשבות של יוצר מוצלח מאד,ואין לשפוט על זה בשום מחיר. אף אחד לא מבקר את מכתבייך למגירה ההבדל בינך לבינו זה שלו יש את הכשרון להלחין את שלו ולהפוך אותו לשיר שכיף מאד לשמוע. לך אולי לאחת ההפועות של האלבום הזה ותרגיש את הווייב שהשיר הזה עולה.