מסע אל המקורות

שלמה גרוניך

תיאטרון גבעתיים
5/5

התחיל והסתיים בתקיעות שופר. שלמה גרוניך לא הסתפק בשופר אחד. על השולחן פיזר מגוון של שופרות. אני זוכר שכילד, שופר נראה לי משהו מיסטי, קדוש מנשוא, צליל שבאמת נוגע בנשגב, שלא כל בר מינן יכול לתקוע בו, אלא יחידי סגולה שהקב"ה האציל עליהם את רוח הקודש. צלילי שופר הגיעו לביתי מבית כנסת מרוחק וחדרו את התריסים. והיה עובר רטט.
בסוף הערב, כשהוא מסיים בנגינת שופר שחודרת שריון – חזרה התחושה הזו המרטיטה של מישהו שיד אלוהים נגעה בו ואישרה לו לתקוע תקיעות גדולות של קדושה.

בואו נרד רגע לקרקע. הכניסו את גרוניך לפסטיבל "שירת הים" בתיאטרון גבעתיים, שבוע שהתמקד בתרבות יהודית. רוב הקהל באולם – דתי, מסורתי. חבל. כי זה החלוקה הברורה הזו – תרבות יהודית זה בשביל דתיים – די מבאסת. ככה זה אצלנו – תרבות לפי מדורים, עדות, טעמים, ז'אנרים. זה מבחינתי משהו נורא חילוני. עיסוק צרכני בתרבות. זה כמעט כמו לחלק את הקונים: סופרמרקט לדתיים וסופרמרקט לחילוניים.

למה אני אומר את זה? כי חילונים גמורים כמוני חייבים לבוא לשמוע את שלמה גרוניך ב"מסע אל המקורות". גרוניך נעלב (ראיון מיוחד בוידאו) מזה שהעליתי את המושג "טרנד" בביקורת על הדיסק ("מסע אל המקורות") לא מפני שחשבתי שהוא עלה על טרנד, אלא, אתם, יודעים, יש משהו באוויר, וטרנד יכול להיווצר גם מאותו שיכרון חושים שפושט בקהילה. עכשיו אחרי ששמעתי אותו בגבעתיים, אני יכול להירגע: זה לא טרנד. זה הוא.

גרוניך הגיע אל המקורות לא רק כמוסיקאי. ההתחברות שלו לפסוקים – אינה כמו ההתחברות שלו למתי כספי (גם את זה הוא מסביר בראיון) אלא התחברות של גילוי מחדש.
אישית, אני מודה ומתוודה: אני מתחבר יותר למוסיקה שלו מאשר לפסוקים. המוסיקה נושאת את הפסוקים על כפיה. יופיים חבוי בכתובים, וגרוניך בא ומפיח בהם חיים רוויי נשמה.

זו הסיבה, לטעמי, שהקונצרט (רביעיית המיתרים, שניגנה איתו בדיסק, כלי הקשה, מקהלת נשים – "צלילי גבעתיים" שלא הייתה בדיסק ונשמעה די מיותרת, ללא הזמרים שהשתתפו בדיסק) מתעלה על הדיסק: נוכחותו של גרוניך מעניקה מימד שאינו קיים בדיסק. בתקיעה בשופר, בנגינה, בשירה, בסיפור ובהומור. ובאמת הייתה תחושה של משהו שמעבר. הלחנים המצוינים ("אילו פינו", למשל) התחברו לשעה וחצי אמיתית של קדושה, וכשתחושת קדושה מגיעה מיוצר חילוני כשלמה גרוניך – היא חזקה יותר מהרבה זמרים ששרים "מוסיקה יהודית". לא חייבים לחבוש כיפה ולהניח תפילין, לקיים מצוות יהודיות ולפלפל בעיניים כדי לשוחח בשפת הקודש. ועם גרוניך, בערב הזה, שוחחתי בשפת הקודש.

שלמה גרוניך – מסע אל המקורות, ראיון וידאו

שלמה גרוניך – מסע אל המקורות, קטעים מהמופע

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן