מיטב הקטעים מהפקות מחלקת התרבות של גל"צ

האוסף

גל"צ, אן.אם.סי
4/5

הדיסק הכפול (אתמקד בערבי מוסיקה בלבד) מעיד על מעורבות מחלקת התרבות של גל"צ בראשותו של מולי שפירא בהפקת אירועים שונים בתרבות המקומית בעיקר בשנות השמונים. למעשה, התחנה נרתמה ליוזמות גם כדי ליצור מעין ערבי אלטרנטיבה שלא על-ידי מפיקים הפרטיים. לצד ערבי ההצדעות למלחינים-משוררים, נולדה גם יצירה של ממש  – אלה ערבי שירי המשוררים, שחוללו שינוי של ממש בזמר המקומי, מאחר שהיוו לראשונה אתגר של ממש לאינטרקציה מסוג אחר – של מלחינים עם שירים שלא נכתבו להלחנה. מצד שני הצדעות לגדולי המלחינים בזמר העברי – שממש התבקשו.

השירים לוקטו מההפקות האלה:

"שר אהבה חיילי" לסשה ארגוב, מועדון צוותא 10.6.1984
"זר כלניות" למשה וילנסקי מועדון צוותא 26.5.1982
הפילהרמונית בזמר העברי, היכל התרבות ת"א 4.3.1987
ערב שירי משוררים מס. 3 היכל התרבות 7.6.1980.
שירי השירותרום 1980-1993
מצעד המרגנית, בסיס חיל האוויר, מופע במלאת 12 שנים לתוכנית 5.6.1980.
גל"צ בפארק – יום הולדת 40 לגל"צ 29.8.1990
ג'ורי – ערב מחווה למשורר חיים גורי מרכז ז'ראר בכר ירושלים 11.4.2000
עמיחי – הצדעה למשורר יהודה עמיחי תיאטרון ירושלים 26.10.1999
פתאום בלעדיו – מופע לזכרו של מאיר אריאל, צוותא ת"א 13.8.99

.

בחרתי לדרג את 10 השירים הטובים ביותר שיצאו מהערבים האלה.

1. חוה אלברשטיין – תפילת יום הולדת (תרצה אתר-משה וילנסקי. עיבוד: מנחם ויזנברג) מ"זר כלניות". חוה שרה את הפניה לאלהים בדיוק טונאלי, בתיאטרליות לא מוגזמת, בהדגש על האירוניה של תרצה אתר, באנושיות כובשת. בהכי כוונה שבלב.
2. יהודית רביץ – וידוי (אלכסנר פן-סשה ארגוב. עיבוד: רפי קדישזון) מ"שיר אהבה חיילי". שיר אהבה טעון וקשה על הבקשה לחוות שוב "אותה אהבה ענייה וסוררת", לחן והרמוניה שקורצו מחומרים של מוסיקה קלאסית. ורביץ שרה אותו מעומק סערת הרגשות, מטעינה אותו מחדש בדרמה מצמררת.
3. מזי כהן ודפנה ארמוני – דצמבר (נתן אלתרמן – משה וילנסקי. עיבוד: משה וילנסקי) מתוך "ערב שירי משוריים 3". מנגינה ואלסית ועיבוד קליל שמתחבר עם קולותיהן של מזי כהן, שביחד מייצרים תערובת של עצבות ושמחה עם משב שתמיד מעורר אצלי את בלוטות הנוסטלגיה.
4. קובי רכט – אהובתי שלי לבנת צוואר (יעקב שבתאי, סשה ארגוב. עיבוד: עדי גדני) קולו הבריטוני של רכט + העיבוד הקצבי הפשוט לקלידים מעניקים אינטימיות צובטת. רכט מעדן בטון געגועים לא משתפך, כאילו ממתיק סוד עם אהובתו המסתורית, לבנת הצוואר. מתוך "שיר אהבה חיילי".
5. בועז שרעבי – באב אל וואד (חיים גורי-שמואל פרשקו. עיבוד: תמיר הרפז) מתוך "ג'ורי". שמעתי הרבה ביצועים לשיר השחוק הזה, אבל לא שמעתי ביצוע מרטיט כמו זה של שרעבי, שנושם וכואב את הסיפור, נותן תחושה שזה בעצמותיו, שהוא אכן מבקש לזכור את השמות של החיילים המוטלים מתים בצידי הדרך.
6. ריטה ורמי קלינשטיין – ברית עולם (אהוד מנור-מתי כספי. עיבוד: רפי קדישזון) מתוך "הפילהרמונית בזמר העברי". ב-1987 הדואט הזה נשמע ברית עולם לעולם בין ריטה ורמי. טעון טונות של רגש. כמה כוונה שבלב הייתה בביצוע, בעיבוד התזמורתי המפואר בנגינת הפילהרמונית. התאהבות עד הלב, עד כאב.
7. הגשש החיוור – הלאה (נעמי שמר-נעמי שמר. עיבוד: דוד קריבושי) מתוך "שיר השירותרום. אם יש שיר שמציג את הקשר המיוחד בין הגששים לנעמי שמר – זה השיר הזה. אם יש שיר וביצוע שהם ארץ ישראל יפה – זה השיר הזה. עם יש הרמוניה הכי גשש חיוור – זה השיר הזה.
8. חיים משה – ואולי (רחל-יהןדה שרת. עיבוד: עמיקם קימלמן) מתוך "הפילהרמונית בזמר העברי. לכל קלאסיקה יש את הביצועים המרגשים שלה. וזו אחת הגרסאות היותר יפות לשיר הזה. חיים משה נותן לחוש מה המשמעות של "כנרת שלי – ההיית או חלמתי חלום". שילוב של ענווה, רגש טהור ותחושה כובשת.
9. גידי גוב ויוני רכטר – אל הגבים (יעקב שבתאי-סשה ארגוב. עיבוד: יוני רכטר) מתוך "שיר אהבה חיילי לסשה ארגוב) הדואט הגברי המושלם הזה בליווי הפסנתר הנפלא של יוני רכטר משרטט היטב את קווי המתאר וההרמוניה של סשה, בביצוע ובעיבוד כל כך פשוטים, נקיים ומדויקים, שזה נשמע הכי סשה ארגובי. איזה שיר אהבה מיוחד, מוזר. צובט בפנים.
10. מתי כספי וסשה ארגוב – שיר ערש (נתן אלתרמן-סשה ארגוב. עיבוד: מתי כספי) מתוך "שיר אהבה חיילי". שיר הערש הכי נצחי של סשה עם הכניסה של המלחין הדגול בקולו השבור "אולי בכל זאת רבע עוף". בשירתו הנוגה והנוגעת של מתי כספי. רגיש וכך כך מתחשב בסשה.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. הבחורה שבציור העטיפה נושאת פירות בסל שלה, וזו באמת התחושה שניתנת למאזיני האוסף הזה. אני לא מבין למה לעשות סלט מכל התיעודים שהוקלטו בגלי צה"ל במשך השנים?

    אם כבר לעשות מזה כסף, ואני לא מוצא כל סיבה שלא. מהפוטנציאל הרב שיש בלא מעט מההקלטות הללו ונוספות שישנם בארכיון של גל"צ ומושמעות אחת לכמה זמן במסגרת תוכנית "הדרן".

    לדעתי היה מקום להקדיש להן סידרה שלמה באחת מחברות התקליטים בארץ ולא להגיש אותן כך. לי באופן אישי, לצערי יש איזו הרגשה של החמצה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות