קולו הרפוי-פלגמטי של איתמר רוטשילד מייצר תחושה כזו של – מי זה הפלצן ומה מעניין מה קרה לו בשנה האחרונה ולמה לנו לדעת שהוא ליטף חתול בלי גאווה, שחפר תמרור (מה זה?), אכל פירות (למה דווקא) שהכיר מישהי שכאילו הוציאה אותו מהשגרה, אבל גם היא הלכה.
אז מה זה? מישהו במשבר גיל שהחיים עברו לידו. עם כל ההערכה ליוצר חדש, מיוחד ומקורי, השיר המרוח הזה הותירני מנומנם ממש בלי רצון לתהות על קנקנו/שריטתו/ בעיתו של איתמר. צליל הקלידים של מיה דוניץ נותן לזה איזו עטיפה הזויה, אבל הסך הכל חתיכת שיעמומון. ווט נקסט, רוטשילד?
תגובה אחת
איתמר נהדר ! מה אתה מקשקש??מומלץ בחום לראות הופעה שלו!