הבנאדם לפי אבישי ספיר ולה גרדיה ישוב סגור בתוך חדר מדרגות ונבלע בתוך בלון של מציאות שמנופח באין חמצן והלב על סף פיצוץ אטומי… שיר איטי ללא מהלכים מוסיקליים מיוחדים. בלדה שמנסה להעביר איזשהו פלסף על לחץ ועל חוסר הבנת החיים. "אם תבואי אני אמות ולא מאהבה", ובכל זאת כשזולגות הדמעות משהו חוזר להיגיון.

ספיר מנסה להעביר בלחן הפשוט תחושה. המנגינה קליטה אבל לא פשטנית, אמנם היא אינה מתפתחת, אבל דווקא בפראזה המוסיקלית הזו היא מצליחה להיות בלדה  נוגעת בפני עצמה, להעביר את הסיפור האישי של ספיר, וגם הטונים של הזמר משכנעים באותנטיות של השיר.