מוניות

דנה לפידות

מילים: דנה לפידות וחנה לפידות. לחן: דנה לפידות ותמיר דורי. הפקה מוסיקלית: משה דעבול.
3/5

יש רעש תקשורתי סביב השם "דנה לפידות". 25, באר שבע, בדף שקיבלתי מתוארת לפידות כמי שעברה "מסע של שמונה שנים עד למוצר המוגמר והשלם".  למה "מוצר"? 
הקשבתי לטקסט הזה – ויכול להיות שמבלי שהתכוונו – צודקים. זה מתחיל במוניות. במוניות מחשבות דוהרות ומתפתלות על הכביש ו"מחשבות חולמות אשליות שאינן". מה ההיגיון? ואיך מחשבות יכולות לחלום אשליות? הרי אשליה היא תקוות שווא? לחלום תקוות-שוא?

אחר-כך מתחיל "שיר שני": על הבחור שלה שחוזר ומתנער (ממה?) ועל כך שגם אם היא תבחר "לא לטעות", בכל-זאת תחזור אותו לגלות. למרות שבסוף "הלב מסרב להבין שאתה כבר בסרט אחר". לא בטוח מהטקסט הזה שדנה לפידות ידעה מה היא רצתה לכתוב ולמה חתרה עם מושא השיר הזה. מה שיצא מסורבל, חסר השראה ומטיל על המאזין לפענח את האפס מחשבות שדוהרות על הכביש.

לעומת זאת: המוסיקה היא דאנס חמוד, קליט, קליל, עם נגיעות פאנקי, קול טוב מבחינת הטווח, זמרת פופ ראויה. אבל מה: שתשיר, שתכתוב מוסיקה. שתעזור בהפקה. אבל טקסט? – למה? ממש אין לה סיבה טובה.

 

דנה לפידות – לפרזנטציה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

17 תגובות

  1. נו אז מה גם לשלמה ארצי יש שירים לא מובנים ומשפטים שלא קשורים אחד לשני והוא עדיין-זמר ענק!
    למשל בשיר שלו "האמיתי"-"לאן שלא תיסע תיקח
    שני בגדים ודוכיפת" מה הקשר דוכיפת?

    מי שרוצה להעביר ביקורת תמיד מצליח גם עם זה על זמרים גדולים יותר מדנה לפידות
    השיר שלה יפה וקליט והקול?של זמיר!
    יותר מזה לא צריך!

  2. למה לא להזדהות בשם האמיתי, חנה לפידות, זה לא פשוט לקבל ביקורת, בונה \ הורסת, לא ממש רלוונטי לעניין. אם את כל כך עומדת מאחורי התגובה שלך לביקורת של יוסי, מה הבעיה להזדהות בשמך האמיתי?! טל הפסיכולוגית, אסתי מורה לספרות, מוריס השרת, מה זה משנה … קבלי את הביקורת, זוהי בסך הכל דעה אישית (של אדם מוערך ששמע כמה תקליטים בחייו … וכתב \ ערך ביקורת או שתיים …) אין קשר בין הביקורות שקיבלתן, בנות משפחת לפידות, להצלחת השיר דה פאקטו בתחנות הרדיו. זה עניין של יח"צ, שם אתן מסודרות לא רע … עופר מנחם יחצ"ן שיכול לקחת שקית במבה ולהפוך אותה לכוכבת פופ…

    המשך ב- 11

  3. יוסי חרסונסקי לא למד מוסיקה בחיים שלו אז מה הוא מבין בכלל.
    דנה לפידות זמרת ענקית !!!
    מר חרסונסקי בעשיתה בחיים שלך?
    אתה יודע לנגן , לשיר, השאלה אם אתה שומע

  4. דנה לפידות אחלה זמרת!!!
    ידוע שיוסי חרסונסקי מעדיף שירים אינפנטילים ללא מנגינה יפה וזמרים ללא קול -הוא נותן לזה 5/5 בלוך וגוש תמיד מקבלים ציון טוב -להיות מדוזה אינפנטילית זה תמיד נשמע לו ולגלגל'צ סופיסטי – הגיע זמן שמוסיקה בארץ לא רק תרדים אותנו

  5. אחד השירים היותר טובים של השנה האחרונה זמרת בעלת גוון יחודי וההתייחסות לטקסט ממש נכונה ומצויינת…אהבתי מאוד ונראה לי שיש למה לחכות ולצפות ממנה ואני חושבת שהטקסט הזה הוא פשוט מצויין כי הוא גם אישי וגם לא פרונטלי ולכן זה גורם ליותר אנשים להתחבר אליו…

  6. דנה לפידות שיחקה אותה עם השיר "מוניות" טקסט מעמיק בעיניי…. קצב מרענן וזמרת בהחלט ראויה ומחדשת….מחכה להמשך…

  7. טקסט מצויין…עשוי טוב , מעובד ומשאיר מקום לדימיון….נכון הוא הפוך על הפוך כמו הלחן הנשבר בפזמון אבל הוא מצויין בהחלט אחד השירים היותר מוצלחים של השנה…מאחלת המשך הצלחה פורה…ושנשמע עוד שירים כאלו…

  8. בהמשך לתגובתך: מר חרסונסקי שבת שלום,
    אני מודה לך על כי טרחת וענית על תגובתי לביקורת שלך את השיר "מוניות".יחד עם זאת,יש משהו בתגובתך המעורר תמיהה :
    1.אני חושבת שעיסוק בביקורת שירים-שירה,זהו עיסוק סיפרותי ולכן אם תרצה או לא,אנו דנים כאן בפרשנות סיפרותית
    2.אני מניחה שאתה יודע שפרשנות של שיר אינה אמת אובייקטיבית אלא ביטוי לחוויה הסובייקטיבית של הקורא-פרשן.כשאתה טוען נחרצות כי השיר "מוניות" אינו קוהרנטי,
    אתה אומר זאת כאילו קבעת אמת אפלטונית-אובייקטיבית ומוחלטת ,בעוד שטענה זו היא אך ורק אמירה פרשנית ויותר מכך היא אינה מתבססת על הבנה מעמיקה של הטקסט.
    3. לדעתי ביקורת אמורה להיות מצמיחה הן את האומן והן את המאזין.לצערי מהמקום שבו אתה בחרת לבקר את הטקסט באורך אבסולוטי ומבלי לבסס את טענותייך "לא צומחים פרחים"
    4. אני פוגשת את הטקסט "מוניות" שבו מוטיב הבלבול והחיפוש עוברים לכל אורכו כחוט השני.
    הבלבול והחיפוש והמאבק הפרדוקסלי בין הלב והראש מתחילים במטאפורת המוניות ומשם עוברים אל המחשבות המתפתלות , המבטים המתחלפים והלילות השתויים.
    כל אלה מרחיבים את מטאפורת המוניות המתרוצצות ממקום למקום. כמו שאת תנועת המוניות לא ניתן לעצור כך גם הדוברת אינה מצליחה לעצור את ריגשותייה.
    היא אומנם מבינה שמדובר כאן במה שנקרא "אהבה לא טובה" , אבל רגשותייה חזקים ממנה.
    5.אם זהו שיר לא קוהרנטי ,מר חרסונסקי,אז מה הוא שיר קוהרנטי?!
    הביקורת שלך אולי קוהרנטית, אך משום מה אינה מעמיקה ואינה מבוססת די…
    שתהיה לך שבת שלום בברכה אסתי מורה לספרות

  9. איזה מן מבקר אתה???זה לא דאנס בכלל זה רוק פופי משובח….אני מציע לך לעשות שיעורי בית יותר ביוסודיות לפני שאתה מבקר במיוחד זמרת חדשה …

  10. אם הכול היה מובן מאליו, אז איפה העניין?!

    שיר להיט
    נ.ב- אהבתי תליין של הגיטרה הפאנקית, יושב בול.

    בהצלחה בהמשך

  11. טקסט עקבי הוא אולי נותן בהירות למשמעות המילים, מה שהחמצת לדעתי שמדובר כאן בטקסט טעון רגשית וכשאנחנו טעונים ברגשות אנחנו מבולבלים, מגמגמים, אומרים שטוב לנו אבל צורחים.
    אני מוצא ב'קטיעות' של הטקסט משהו מעניין, מן מסע מעניין לזוגיות מתפוררת עם ניצוץ של תקווה שאולי.
    מעבר לכל יש כאן זמרת עם קול מדהים ושיר מצוין, הרי שלמה ארצי עשה קריירה ממשפט כמו: "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת".

  12. תגובה ל -1
    מורה יקרה, לא צריך להיות מורה לספרות, על מנת להבין, שהמוניות הן מטאפורה… אין בדעתי לערוך כאן דיון ספרותי, למרות שדיונים מסוג זה מעניינים כשלעצמם. רציתי רק להעיר, שממה שאני יודע – שיר אמור לשאוף לקוהרנטיות מבנית ורעיונית, גם אם הנושא הוא "בלבול רגשי/תבוני. השיר הזה חסר קוהרנטיות . בכול אופן – תודה על ההתייחסות.

  13. בואנה איזה ביקורת חותכת…את היית צריכה להיות המבקרת….ואני מסכימה לחלוטין עם דברייך גברת אסתי לגביי השיר מוניות.אחלה טקסט…אחלה לחן…וזמרת מעולה

  14. לגביי לפידות : קראתי בעניין את הביקורת שלך על השיר "מוניות" נדמה לי שהחמצת משהו באופן בו ביקרת את השיר:אולי לא שמת לב לאנלוגיה שבין המוניות הקונקרטיות לבין החוויה הרגשית,הסימבולית של הדוברת בשיר.מוניות נוסעות חסרי מנוח מקבילות למחשבות חסרות שקט שלא "מוצאות מקום " בתוך הנפש…
    אשליות , אתה וודאי יודע, הן תוצר מחשבתי של התודעה האנושית…תקן אותי אם אני טועה?!
    נכון , בפזמון של השיר יש ביטוי לבילבול הרגשי שמתבטא לכל אורך השיר כולו.כן, יש כאן משום ביטוי לקושי הרגשי של הדוברת בשיר ,לקבל את זה שהבחור כבר עבר ל"סרט אחר"
    אם התבלבלת, סימן שהשיר עשה את העבודהברמה החוויתית.אני חושבת שהגיע הזמן להתייחס אל כתיבת פיזמונים כאל כתיבת שירה מולחנת ומכאן לבחון את הטקסטים מנקודת מבט מעמיקה יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן