בוא נזדיין

דנה גרובר

מילים ולחן: דנה גרובר. עיבוד והפקה מוסיקלית: רביב גזית
4/5

שומו שמיים. מתי שמעתם בחורה עברית שרה ישר, חד וחלק, בלי היסוס ובלא טיפת בושה טקסט שאומר ללא כחל וסרק – לט'ס פאק. "בוא נזדיין/ תפסיק לדבר כבר/ קשה להיות חבר שלי מסתבר … בוא נזדיין כבר / אחר-כך תחשוב…תראה שמחר נוכל לאהוב". הקיצר, שרה לנו גרובר, יש לי אמנם מה להגיד, אולי יש איזה עתיד ליחסים, אבל למה לנו לבלבל את המוח כשאפשר לשחרר יצרים וללכת על זה קוויקי. קצר ולעניין.

גרובר תקבל על זה ציון עובר במגמה לכתיבה יוצרת. הביצוע הקולי כזה רך-מרושל-מאונפף, חיוך פנימי, מנגינה יפה, קצב נסיעה שנותן פוש לשיר, ודנה נשארת בתובנת ההזדיינות בחדרה הפרטי, מרחפת, מתמוגגת, אבל לא ממש חודרת אל חדרי הלב. אבל זה כנראה קורה כשנושא החדירה מכוון למקומות אחרים. מסוגנן, מיוחד. מי שיגיד שזה טיפה פלצני – לא ממש אכנס איתו לויכוח נוקב. אבל זה מה שיפה בשיר במיוחד שהוא טיפה פלצני, נועז, אחר.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. בושה וחרפה גועל נפש תת רמה תתחילו לשיר מה זה אנחנו מגדלים ילדים ואתם הורסים לנו אותם תתביישו זמרת היא קוראת לעצמה איכס נועז , זה ממש בושה למוסיקה הישראלית היא מבזה אותה בפירוש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות