אור וצל

מייק אולדפילד

יוניברסאל, הד-ארצי
4/5

מחפשים אצל אולדפילד את Tubular Bells  מ-1973 כולל סוג המנגינות המיוחדות והצליל המסונתז הייחודי. אולדפילד שלא הלהיב בכול אלבומיו בשנים האחרונות מנסה אחרי 33 שנות ליצור גם ברוח הקלאסיקות שלו. באלבום מס. 1.  הוא יותר לירי ומינורי, משתמש הרבה בפסנתר אקוסטי. השני – יותר דאנסי טכנואי אלקטרוני ואגרסיווי כמו ב"קוויקסילבר" וב"סליפסטרים". הראשון שנפתח ב"אנג’ליק" מחזיר אל הפסנתר המלודי וגם "בלקבירד" מראה שאולדפילד מחובר בטבורו לצלילי הפסנתר המינורי, וזה קורה עוד לפני שצלילי הסינתיסייזר נכנסים.  ב"השער",  אולדפילד עושה שימוש  אמביינטי מהפנט בקולות.ב    Closer   וב"אבינו" חוזר מוטיב קלטי שהכרנו ב"ווייג’ר" וכאן זו דווקא הגיטרה החשמלית שמובילה את הקו המלודי.  צ’יל אאוט? טכנו? ניו-אייג’? הכול מכול. אז לא קיבלנו "פעמונים טבעתיים" חדש, אבל בסלט הזה, תמצאו הרבה דברים יפים, מיוחדים, לעיתים גם מרגשים. בדיסק השני מגיע אולדפילד לסערות סאונד דרמטיות, וב"רזולושן" שומעים את סאונד נוסח הטכניקות הקוליות של פינק פלוייד.  שני דיסקים שונים שמראים כמה אולדפילד מודל 2005 מתלבט בין יצירה מקורית להליכה בתלם אופנתי.

mike oldfield – Light + Shade

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות