זה מסוג השירים שנכתבו רק כדי שיהיה שיר או ריקוד. או: כדי שיהיו מילים למוסיקה. "את שושן אדום בין הנשים/ ופיך את פי בנשיקה מנשים… שפתון אדום משאיר סימן על צווארי", שזה משהו כמו נשיקה צרפתית רטובה שמשאירה כתמים כולל כל מטאפרות שחוקות ומשעממות "את כמו יין טוב לכל הברנשים".

 נורית בת-שחר צפריר קוראים למשרבטת, שמייצגת כאן פן של חרמנות גברית, ודטאוקר הלך שבי אחרי שרבוטיה-שטויותיה. מצד המוסיקה – אטרף חוזרת. ריקי מרטין רוקע. סנטנה רועמת (הצליל של הגיטרה). העיבוד סופר מהוקצע. בראז סקשן שמצלצלים וקצב – אחלה. שומדבר מקורי שאפשר להכריז עליו בראש חוצות, אבל קליט, זורם, ידידותי וקל למשתמש, ממש כמו שפתון אדום.