קול מלחשש ונאנק לוקח למסע ביזארי, עם קצב ופאנק. ההאוז פוגש באמביינט. וואןוומן-שאו. היא מפיקה, היא די ג’איית, זמרת, מנגנת בכל כלי. הצלילים נשמעים כמו נלקחו מפסקול של סרט. לקולות הלוחשים נוספו קצבי ג’אז גרוביים, דגימות, אווירה אקזוטית אוריינטלית. אנג’אלי עובדת על קונספט: המוסיקה אינה ישירה. היא עוברת רך מסננת של הפקה שתכליתה להכניס לאווירה מעט מוזרה, מעט מלנכולית, ועם זאת להשאיר כמה בלטות למי שמעוניינים להזיז גוף במיד-טמפו
