הופעה במגדל דוד

חמישיית המילטון דה הולנדה

פסטיבל ישראל
5/5

המילטון דה הולנדה – בנדולין, דניאל סנטיאגו – גיטרה, אנדרה ווסקונצ'לוס – בס, גבריאל גרוסי – מפוחית פה, מרסיו בהאייה – תופים.

לכפר הקטן של הג'אז פולשת המוסיקה הברזילאית. על הבמה עלה נגן מנדולינה ברזליאית שנקראת בנדולין, מוביל הרכב של חמישייה. בתוכניה כתוב שהוא נחשב לג'ימי הנדריקס של הבנדולין. לא הכי הבנתי את הקשר. אבל בטוח שהוא מקושר יותר לטום ג'ובים, שיקו בוארקה, אדו לובו וגם באך מאשר להנדריקס.

למעשה הווא ממשיך מסורת ה"שורו" בפורטוגזית – קינה. הסגנון שנקרא גם "ש'ורינו" – קינה קטנה, נחשב לאחד הסגנונות הותיקים והפופולאריים ביותר בברזיל לצד הסמבה. תערובת בין מלודיות אירופאיות ומקצבים אפריקנים, והוא מנוגן רק ע"י הרכבים אינסטרומנטאליים. המילטון דה הולנדה ממשיך מסורת של נגני בנדולין ברזילאים מהוללים כג'ואל נסימנטו, ארמנדינו. גם פישיוויניה Pixinguinha אבי השורו. אבל הסקרנות שלו כמוסיקאי, כמו גם המוטיבציה להמציא דברים חדשים הם שהניעו אותו לשדרג את הבנדולין מ-8 ל-10 מיתרים ליצור משהו עשיר יותר בקשר שבין מלודיה לקצב. האמת היא שלצליל הבנדולין יש מה שנקרא Feel ג'אזי יותר מהרבה כלים ברזילאיים. הקומבינצייה בין כל הכלים – גיטרה בעלת מיתי ניילון, בס חשמלי, הקשה ומפוחית מייצרת קלילות איכותית שבין מוסיקה ברזילאית לג'אז, ישירה אבל גם מאוד מסוגננת. דה הולנדה מנגן בנדולין במיומנות כאילו נולד עם הכלי, זה השילוב בין חוש טבעי וכישרון.
בראיון מיוחד מדבר דה המילטון על המוסיקה שממשיכה להעניק לו ווליומים גבוהים של השראה – של טום ג'ובים, שיקו בוארקה, אדו לובו, קרטולה, סילביו קלדס, אורסטז ברבוסה, רונלדו בסטוס, דוריוואל קאיימי.
המילטו דה הולנדה, ניגן עוד כילד בבנדולין, (בלעז מאייתים (Bandolim שאינו אלא מנדולינה ברזילאית ששימשה את נגני השורו. השורו נחשב לאחד הסגנונות הותיקים והפופולאריים ביותר בברזיל לצד הסמבה. הצ'ורו נוצר בתחילת המאה הקודמת על בסיס תערובת בין מלודיות אירופאיות ומקצבים אפריקנים, והוא מנוגן רק ע"י הרכבים אינסטרומנטאליים.
יליד ריו דה ז'אנרו 1976. דה-הולנדה הוא שם משפחה נפוץ מאוד בצפון מזרח ברזיל, שקשור לתקופת הקולוניזציה ההולנדית בברזיל. להמילטון יש קרבה משפחתית מסוימת לשיקו בוארקה דה הולנדה, מגדולי היוצרים של המוסיקה הברזילאית. המילטון היה בן חמש כשקיבל בנדולין מסבו כמתנת חג מולד.
המילטון דה הולנדה ממשיך מסורת של נגני בנדולין ברזילאים מהוללים כג'ואל נסימנטו, ארמנדינו. כילד הוא למד כינור ב"אסכולה דה מוסיקה דה ברזיליה". אביו היה גיטריסט שניגן שורו. גם אחיו פורט בגיטרה בעלת 7 מיתרים בסגנון הזה. למעשה, מאז שהיה ילד התחכך המליטון בנגני השורו של העיר ברזיליה. הוא מזכיר בין המוסיקאים המשפיעים ביותר עליו את פישיוויניה Pixinguinha אבי השורו, ארנסטו נאזארה, אבל המילטון, מי שנחשב "ילד פלא", נפתח גם להשפעות קלאסיות כבאך, ומגיל 17-18 ינק גם מהג'אז – צ'יק קוריאה, קית ג'ארט.

כל ההשפעות התנקזו לסגנון הייחודי שלו. ב-1995 הוא הוכתר כפרשן הטוב ביותר בפסטיבל השורו של ריו דה ז'אנרו. דה המילטון פיתח סגנון נגינה כל כך ייחודי, שהוא מסוגל לחצות סגנונות, ליצור מוסיקה מורכבת יותר.
הסקרנות שלו כמוסיקאי, כמו גם המוטיבציה להמציא דברים חדשים הם שהניעו אותו לשדרג את הבנדולין מ-8 ל-10 מיתרים. "רציתי ליצר משהו חדש שיעניק לי יותר אפשרויות בצירוף של מלודיה וקצב, משהו שמזכיר יותר פסנתר".
היום הוא אחד הנגנים הברזילאים המבוקשים בעולם. כ-150 הופעות בשנה, מהם כ-50% בברזיל, והשאר בכל נקודה בעולם.

חמישיית המילטון דה הולנדה – הופעה במגדל דוד ירושלים – קטעי וידאו

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן