איסוף ועריכה: ירון קרשאי, ענבל גרון, משה גולדשטין

צליל נבל הוא סוג של רגיעה ייחודית – שמיימית, ריחופית. לוקח לעולם אחר. הוא בטח חסר פוטנציאל לרגש כמו המרחב הצלילי המלודי של הפסנתר, אבל יש בו יופי אחר, משהו מסתורי, איזה גוון שמזכיר דמדומים. מאוד אימפרסיוניסטי.
נבל הא השם העברי ל-Harp. מדובר בכלי פריטה עתיק מאוד – שמו מוזכר במקורות ספרותיים קדומים ביותר. ציורי תבניתו נמצאו בחפירות אריכאולוגיות במגוון תרבויות. במבנהו כיום הנבל הוא שורה של מיתרים המתוחים על מסגרת פתוחה ללא תיבת תהודה. הכלי אינו כרומטי (מיתריו אינם מכווננים בסדר הכרומאטי של הסולם אלא לפי סדר שבעת הצלילים מותקנת מערכת מסוטים הפועלים על צליל מסוים שבכל האוקטבות)
הנבל הוא כלי ענוג ועדין. לצורכי מלודיה נמצאים בתזמורת כלים טובים ממנו. נדירים הם הקונצ'רטו לנבל, וגם אין בנמצא שפע של קטעי סולו לנבל.
האוסף הזה מנסה "לעשות צדק" עם הכלי. ננסי אלן מנגנת "ערבסק" של דביסי. נאוקו יושינו נפלאה ב"גראונד" של קרופט, מריקו אנרקו מתעלה ב"גימנופדי" מס. 1 לסאטי וב"הנערה עם שיער הפשתן" לדביסי. ואגב, כדאי לתת את הדעת שנגני הנבל המצטיינים הם .. נבלניות בעיקר.
בולטת גם הנבלנית ג'וליה ת'ורנטון באריה מוריאציות גולדברג ווריאציות סאראבנד להנדל., כמו גם ב"אנדנטינו" לפסקטי – אחד הקטעים המלודיים המרגשים ביותר באוסף. (דגימה למטה)
עוד נבלנית מצוינת באוסף היא מריסה רובלס בנושא וריאציות ורונדו פסטורל למוצארט ובשיר ערש לברהמס.
הקטעים שנבחו מקונצ'רטות טובים מאוד, במיוחד מהקונצ'רטו של בואלדייה בביצוע ניקנור זבאלטה.
אוסף מצוין למי שחשקה נפשו להתמקד בכלי ב"מבוייש" והעדין הזה.

בתמונות מלמעלה למטה: ג'וליה ת'ורנטון, ננסי אלן, נאוקו יושינו