עוד יום יבוא

שלומי סרנגה וזוהר ארגוב ז"ל

מילים: יהורם טהרלב. ביוונית: יוני יאטרו ושלומי סרנגה.
3/5

השיר הושמע לראשונה בפסטיבל הזמר בסגנון עדות המזרח "למנצח שיר מזמור" תשל"ו 1975 בביצוע זוהר ארגוב, ה"מלך" של הזמר המזרחי – שאז, באמצע השבעים, ניהל מאבק על מקומו ברדיו ובתרבות הישראלית. בא שלמה סרנגה הזמר הישראלי הכי יווני שצמח בשדות הזמר המקומיים ואמר: בוא נייוון את השיר, אבל נשאיר גם את ארגוב בסימפול.  גימיק? – גימיק ועוד איך. אין ממש שום ערך אומנותי מוסף לקומבינה. שומעים את הסלסול של ארגוב בפתיחה ואז עוברים לחאפלה הים-תיכונית-יוונית, ארגוב מושחל לתוך השיר, אבל מאבדים אותו ואת הטקסט. לא שיש כאן טקסט שאי אפשר בלעדיו ("עוד יום יבוא ונשתה יחדיו לחיים/ בעיר ציון היפה ירושלים…) אבל ברור שה"מאנה מאנה" של סרנגה משתלטת. ובסוף הצליחו גם להשחיל סימפול קצר מהשיר "היה זה בערב סגריר" – גם הוא של ארגוב. בשביל החאפלה של סרנגה – אפשר להשחיל ולהשחיל. בשביל מורשת ארגוב ויוצרי השיר –  לא ממש משהו לרוץ ולנפנף בו.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

3 תגובות

  1. מס' 2 צודק, אך יש 2 אי דיוקים. השיר נקרא "זמר בודד הוא הלב" (הוא נכלל באוסף של יורם טהרלב). השיר הושמע בפסטיבל הזמר המזרחי תשל"ו 1975. המבצעת אכן הייתה לילית נגר.

  2. כמי שאוהב וחי את המוסיקה המזרחית – ים תיכונית ישראלית, אני רואה חשיבות גדולה למען הערך ההיסטורי לדייק בעובדות. כמבקר וותיק ומוערך אסור לך למעוד. הנה העובדות: השיר במקורו נקרא "זמר נודד הוא הלב" וביצעה אותו לילית נגר בפסטיבל הזמר המזרחי של שנת 1970 ולא כפי שצויין בראשית הביקורת. יש מספיק מקורות לאמת את העיניין. כמי שניזון לעיתים קרובות ממאמרים ואתרים שונים, אני מתקשה לא פעם כשאני נתקל באינפורמציה לא מדוייקת. לתשומת לב המבקר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות