כשבאקדמיות למוסיקה יסכמו את מה שארע בשני העשורים האחרונים במוסיקה המקומית – ינון מועלם ישמש דוגמה ממחישה. בתקשורת הישראלית הוא כמעט שם לא מוכר, ממש כמו ניצן פרי מ"יוסף ואחד".
נדמה לי שזו אחת הסיבות (בטח לא יחידה) המסבירה למה ינון מועלם יוצר כבר כמה שנים בטורקיה. איש הקשה, רב כלן. התחבר חזק עם התרבות הטורקית, אבל לא כדי לעשות מוסיקה טורקית, אלא כדי להוציא משם דיסק כזה שאומר – השמיים הם הגבול. מזרח ומערב נושקים ומתנשקים, האלתור והמנגינה מתחבקים, סגנונות אתניים נפגשים, אריגים מוסיקליים נפרשים.
תמצאו בסביבתו שפע כלים אוריינטאליים – בנדיר, דרבוקה, זארב, מצילות, דף, עוד.  
"הבה נרגילה" בפתיחה הוא כמעט הפתעה מלהיבה עד משעשעת. עיבוד של המנגינה הותיקה ב- 9/8. בהמשך מגיע עיבוד לשיר עיראקי מסורתי (זמרת: Eda Karaytug) וקטע מלודי יפהפה מבוסס מקאם בנגינת כינור (סרדאר פאזארקיוגלו) – "עמוק בתוך כינור שבור", לחן ועיבוד של ינון לנבל (נטליה מאן) –קטע המכיל בתוכו תחושות של עצב, של חסד. גוסקל באקטאגיר מפליא בקאנון ב – The Way It Is, וזה כבר קטע מלא בשמחת חיים. 

אצל ינון מועלם שמחת חיים מגיעה ממקום מאוד אותנטי, מצניעות. כזה Nikriz Sirto, קטע אוריינטאלי המתבסס על ריקוד יווני, הסירטו (Syrto) המוכר במקצבים שונים של 2/4 ו-4/4. יינון מגשים את שינויי המקצבים, והקטע מסתיים מלהיב.
"שקיעה באיסטנבול" הוא קטע אווירה, קול המואזין ברקע, צלילי עוד, קמנצ'ה (כלי מיתר הקרוב לכינור), גיטרה אקוסטית וכלי הקשה. זה מסוג הקטעים השקטים שלוקחים אותך למקום שיצר את ההשראה. ינון מועלם היה שם וגם ספג.
Selam From India: גם בהודו הוא היה. והנה עולם אחר. לא עוד ודרבוקה אלא Kanjira (טמבורין מדרום הודו) גאתאם, גיטרה הודית. ינון לוקח הפעם לצלילה האקזוטיים של הודו, קטע שנוצר בעקבות ביקור של מועלם בדרום הארץ הזו. וגם כאן ינון מועלם מצליח לשזור את הצליל האתני הטיפוסי ולחברו עם ההוויה היצירתית שלו. מאלבומי מוסיקת העולם הטובים ביותר ששמעתי ממוסיקאי ישראלי.