מסיבת עיתונאים לקראת המופע

בלונדי בישראל

0/5

לא המצלמות שהבזיקו היו הבעיה של דבי הארי כשנכנסה לאולם "המלך שלמה" במלון קראון פלאזה בת"א עם חברי "בלונדי" אלא, תנו לי לנחש, די נשבר לה מכל השאלות המשמימות שהיא שמעה כבר בכל מסיבה בעולם.
אפילו השאלה הזו הגיעה: על היותה ראשונת הבלונדיות בפופ, כלומר מה דעתה על עצמה כבלונדית בהשוואה לכלל הבלונדיות המפורסמות (מרילין מונרו, מדונה). ולא בטוח כי מי ששאל ציפה לתשובה כמו – לא כל בלונדית היא מטומטמת. דבי ניסחה את זה יותר בנימוס.
לא הגיעה לעומת זאת שאלה (איך לא שאלתי) למה את לא ממשיכה בקריירת סולו, שבה התחלת (אלבומים כמו Debravation או Necessary Evil) ומעדיפה לחזור לימים שבהם "בלונדי" הייתה להקת פופ פאנק צעירה ותוססת.
כי בכל זאת: דבי הארי בת 63. בלונדי נולדה ב-1974 בניו-יורק כלומר היא בת 34. אבל תמיד יש את הרולינג סטונס כתירוץ לצאת לדרכים. ודבי נראית לגילה לא פחות טוב, מאשר מיק ג'אגר לגילו.
ב-1998 התאחדה הלהקה מחדש. כעבור 10 שנים, כלומר ביוני 2008, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות עולמי לרגל 30 שנים ליציאת האלבום השלישי והמצליח Parallel Lines עם להיטי נצח כ – Heart of Glass ו-. One Way or Another שיצא ב-1978.
כלומר: בלונדי לא מתיימרת היום מעבר לשחזור נוסחה ישנה ומצליחה של השבעים בין פופ לרוק מודרני, פאנק, רגאיי קלאב דאנס למעשה בלונדי הייתה הלהקה המצליחה ביותר מסחרית שיצאה מגל להקות הפאנק ניו-וויב של סוף השבעים. איתה בשולחן המרואיינים ראינו ושמענו את הגיטריסט את כריס סטיין ואת המתופף קלמנט ברק, שניסו להסביר את מצבה של להקת קשישים כל מיני צעירים שמקליטים אלבומים מצליחים על מחשב ביתי בשלוש שעות. לא בטוח שהרבה דינוזאורים כמו "בלונדי" יצאו מהם. אנחנו לפחות זכינו לפגוש את אחד הדינוזאורים של השבעים, ואתם יודעים מה: בשביל זה לבד כדאי היה להגיע למלון ברחוב הירקון. כמה פעמים יש לנו, אנשי השגרה הזדמנות להתחכך עם אנשי התהילה.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות