סמי בירנבך – שירה, מלכה שפיגל – שירה, בס, קלידים, רמי פורטיס – גיטרה, שירה, ברי סחרוף – גיטרה ושירה, מקס פרנקנן – תופים.
קשה ולא רצוי להתווכח עם אגדות, במיוחד כאלו שעולות מן האוב עם דמויות אב של הרוק המקומי כמו סחרוף ופורטיס ומחזירות לבמה את סמי בירנבך. קשה להתווכח כי אני כמו שאומרים – קצת משוחד. הייתי שם בזמן שזה קרה, "קולנוע דן" ו"פינגווין" ז"ל. הייתי עד להתרחשות, ואפשר לגבות ממני עדות.
יש מקום להתרפקות. בכל זאת עברו עלינו איזה עשרים ושבע שנים קשות מאז. אבל "מינימל" זו לא בדיוק מוסיקה להתרפקות. המוסיקה נשארה, קרה, קודרת, מינימליסטית כמו פעם. הנפשות הפועלות מביאות את אותה ההצגה. גם הפרישה (נקודות עמידה) על הבמה היא אותה פרישה.
סמי בירנבך בן 60. זה התירוץ. פורטיס נשבע שזה כל מה שגרם לאנשים מבוגרים כמו סמי עצמו, מלכה שפיגל, ומקס פרנקן לארוז מזוודות ולהגיע לחזרות. אז הפי-ברסדיי לסמי. תדליקו לו נר. מגיע לו. לא רק על ה-60. האיש כנראה ממשיך לדקלם מינימל קומפקט גם בשינה, כי הוא נשמע מה-זה סמי בירנבך מהלהקה ההיא. לא איבד כלום. אותו קול מנסר, צורמני משהו, שמעביר את תחושת הניכור והביאוס. מלכה שפיגל מילאה את תפקיד מלכה שפיגל בדיוק כמו אז. בנגינה, בטונים, בהבעת הפנים האנמית. מלכל'ה – כולה רוק, כולה נוסטלגיה. רדי מהעצים של השמונים. המלחמה נגמרה. חייכי למצלמה.
נו טוב – פורטיס. קצת קשה לי לראות אותו כגיטריסט צד ולא בפרונט. זה כמו קבוצת כדורגל שהפכו את החלוץ המרכזי המצטיין והמבקיע למגן, אבל מגן מהסוג שתופס יוזמות ומצטרף להתקפה. וגם הגיטריסט השני, סחרוף בתפקיד סחרוף המינימל קומפקטי. הרי העשרים וכמה שנים שעברו הפכו את שניהם לכוכבים בפרונט. אז גם זה סוג של חוויה לראות אותם חלק מהרכב – ולא כסולנים.
מינימל לא באה לחדש. היא באה לשחזר ומבחינה זו אין טענות להיפך. באירופה לא מאמינים עד היום שמדובר בחבורה ישראלית, בעיקרה ללא ספק –הלהקה הכי "גויית" שיצאה מכאן. שחזור זה לחזור לאותה אירופאיות קודרת, גם אוונגרדית. אותו ניכור דרמטי פוסט פאנק. פופ אלטרנטיבי. תיאטרון פופ הביזארי-מודרני. "בביליוניאן טאואר", "סטאטיק דאנסינג", "נוט נואינג", "דדיקייטד", "דדלי וויפון", "נקסט וואן איז ריל". קברט הרוק המודרני.
בתחילת השמונים אולי למוסיקה הזו לא היה סיכוי בארץ. היום רוב החומר טרי כמו הופשר עכשיו מהמקפא. רוק אירופאי, אלקטרו, ניו-ווייב. אוונגרד. להתאהב מחדש בשמונים. לפי הווייב והקהל הנרגש בזאפה, אפשר כבר עכשיו לתכנן סיבוב של עשר הופעות ל-2012. הזקנה נכנעת לרוח השמונים שמנשבת בבריזות חמות מהעבר. .
