הגעתי למס. 9 בדיסק. לעמעם אורות. הגיע הזמן להאט את קצב המסיבה. השיר נקרא Could Be Wrong, או בשפת ילידי המקום – "יכול לטעות". איזבו עושים סלואו. "חום הוא השיער שאת לובשת …. בתוך עינייך אנחנו טובעים… למילים שאמרת אין סאונד … צעדך אינו נוגע באדמה" המשורר בשיר לא בטוח אם היא אמיתית. יכולה להיות כאן טעות. טקסט הזוי משהו, כמו הרבה טקסטים של איזבו החדש, שבעיקר משרתים את המוסיקה.
רן שם טוב (מוסיקאי ישראלי שיודע כמעט כל דבר על רוק אלטרנטיבי, פסיכודלי, ניו-ווייב וכו') שר את זה יוצא מן הכלל בתערובת של שישים וניו-וייב עם נגיעות פאלצטיות והרמוניות קוליות, מוסיקה שבאיזשהו מקום מעוררת געגוע למשהו, ובהמשך מגיע שינוי האווירה למשהו תיאטרלי שובבני – Top Of The Line. הברקה צבעונית הומוריסטית נחמדה ומסוגננת בשילוב קולות פרוע. ופתאום שומעים צליל גיטרה אוריינטאלי שכמעט גורם לך לצעוק יאסו כאשר רן שר "אני רק נוסע שנע בזמן … לא אוכל לשנות את המציאות… לעולם לא תוכלי ללכוד דג כמוני". זה נשמע כהימנון הרוק הקוסמופוליטי שירקדו גם ברחובות קהיר ובירות. Star הוא קטע מוטרף עד מלהיב בשיתוף ילדים.
אני אוהב את רן שם טוב ואיזבו כי החבורה לוקחת את עצמה הכי ברצינות בתוך ה"אי רצינות" שנשמעת במוסיקת הרוק הקרקסית קברטית הזו, שיש בה אנרגיות נהדרות, גרוב אותנטי, אלמנטים של אלטרנטיב וגם ים תיכוניות מסוימת. ממש לא מעניין להיכנס להגדרות.
איזבו, נדמה לי, לא רוצים להידמות. הם רוצים להיות איזבו. הפתיחה Slow Disco מגיעה בדיסטורשנים – שיר על עצמאות אישית במקצב רוק שלקח אותי (לא יודע מה יקרה לכם) לביטלס עם אלמנטים של ניו-וייב שנות השמונים. עבודת גיטרות ייחודית. גם Tomorrow משלב את תום הסיקסטיז עם הניכור של הניו ווייב של השמונים – "אני לוחש את לחישת הקסם של שנתי, מצלצל בפעמון חצות שלי/ כמעט מריח את המחר/ אתמול היה cool היום אני כל כך Fool" והישר הבאה – Confusion מחזיר עוד יותר לעידן הפוסט פאנק של האייטיז. הקונפיוז'ן הזה שמכה בבנאדם מגיע ארוז בהפקה קצבית, מחויכת ומדליקה עם הלה-לה-לה המטורלל הזה. Blind ממשיך את הקונפיוז'ן באותה רוח, עם טאץ' מסוים של דיוויד בואי מהעידן ההוא. Boom Boom Boom הוא התפרעות מחויכת, רוק אקסביציוניסטי. Are We Good הוא המשך הקונפיוז'ון באווירה הזויה מסטולית משהו. ,Super Light שיר על השפעת האור שיצא כסינגל מלהיב כשיר דאנס. גם כאן זה סאונד שלא ממציא את הגלגל האלטרנטיבי, אבל כפרפרזה על האייטיז יש בו ריענון יפה. והנה סיכום ראשון לאלבום הזה. אקשיב פעם שניה ושלישית ואם יודעים מה: גם רביעית.
