על עניינים כאלה כבר כתבו, סח-שר דרור בן יעקב, אז למה לנסות לכתוב עוד פעם? משהו שם אצלו נתקע, משהו משונה, כמו מיתר שפקע. והכל על אהבה כאילו חוזר. אקוסטית בפתיחה. קול רך, שברירי, כאילו על קצות האצבעות, כמו מהסס באמת לשיר את דברו. אבל אמיתי. לא משקר.
חלק שני: נכנסים חשמלית-בס-תופים, מה שמשפר המצב, ועדיין השיר הזה נשמע משהו שקצת עובר לידך. לא ממש גורם משהו למיתר הזה של הלב, אם כי בשמיעה שניה ושלישית מתחיל לחלחל. אם דרור בן יעקב לא יבוא ממקום שבו אני כמאזין מרגיש שאצלו זה צורך חיים לשיר – אלהים לא יעזור, ולפי הביצוע הזה – אז באמת מישהו כבר כתב על זה, שר על זה. ואלהים עדיין לא לצידו.