אני זוכר התאהבות די תמימה ב"ישו כוכב עליון". פתאום מחזמר מסוג אחר. כינו את זה "מיוסיקאל מודרני". התכוונו שזה לא קיטש אמריקני. חרשתי את התקליט הזה, עוד לפני שידעתי שוובר יחד עם טים רייס אחראים ל"יוסף וכתונת הפסים המדהימה בצבעי טכניקולור", התאהבתי באיבון אלימן כמריה מגדלנה. מחזמר שהתחיל בקנטטה של 15 דקות שהוצגה בבית ספר, והפך ב-1972, ללהיט גדול בלונדון.  בשנים הבאות – כל מה שוובר נגע בו היה רק גולד ופלטינה מרובעת ומחומשת. 
אני זוכר  שנים שהגעתי ללונדון, ופשוט זרמתי עם המון הישראלים ל-Cats, כי כל ישראלי שהגיע ללונדון הלך ל-Cats ואני לא התעקשתי מספיק להיות חריג. אני זוכר גם שרציתי לצאת באמצע הקאטס. כנ"ל – "פאנטום האופרה". מה עוד לא ראית? הייתי נשאל. בסוף ראית. איך אפשר לא. המשפחה לוחצת.
רשימות הזמרים והזמרות שהשתתפו במיוסיקאלים של ובר ארוכות. הדיסקים שיצאו מצילים את המצב. כשמקבלים אוסף כזה, אז מאחורי רוב הביצועים עומדים מבצעים כמעט אנונימיים עבר הקהל המקומי.
2 הדיסקים הם מבחר של 40 שירים מכל המיוסיקאלים של וובר בביצוע זמרים שונים ועם הסימפונית הלאומית של בריטניה. עוד נמצא כאן שירים מ"אוויטה", "קאטס", "סונד אנד דאנס", "סטארלייט אקספרס", "ריקוויאם", "פנטום האופרה", "אספקטים של אהבה", שדרות סאנסט, ושפע זמרים –ביניהם John Barrymore, Issy Van Randwyck, Dave Willetts, Claire Moore, Maria Friedman, Kim Criswell, Graham Bickley
מי ששמע את הגרסה הקלסית ל"פנטום האופרה" בטח יגיד משהו כמו: אבל שרה ברייטמן ומייקל קרופור היו מוצלחים יותר. אתם יודעים מה? לא בטוח. אני שומע את קלייר מור Claire Moore המצוינת. לאט רק שהיא אינה נופלת מברייטמן. גם גראהם ביקלי (Graham Bickley) שלצידה – מושלם. כל הביצועים כאן מצוינים, כולל התזמורים המהוקצעים. וכשאני שומע את Kim Criswell שרה "כאילו שמעולם לא אמרנו שלום" מ"שדרות סאנסט" – מתברר שיש עוד מבצעת אחת לשיריו של וובר.
זה לא דיסק נטול בעיות. לא כל ההקלטות משובחות. אבל רוב הזמרים מאפשרים לשמוע אנדרו לויד וובר במבחר יפה של להיטיו. לאוהבי שירה קלאסית, לשוחרי אופרות.