דברי

עלמה זהר

התו השמיני
4/5

פתאום, שלושה עמודים ושער בעיתון של המדינה. איפה היינו לפני חודשיים. עיתונאים חכמים, בדיעבד. בדרך כלל רצים בעקבות ההצלחה, לא לפניה. בא שיר אחד "אגו טריפ", שהפתיע אפילו את גלי האתר, והנה היא כבר במסע חדש של שערים, היא הבת של, ואיך אפשר בלי השאלה אם היא יוצרת על טריפ.
צריך להודות: גם אני לא הייתי מהמר על עלמה כעל זמרת שהולכת לשחק אותה בגדול. גם אני חכם בדיעבד, אבל יכול להיות שיש דברים בגו.
זה לא דיסק שהתחיל מאולפני כוכב נולד. זה לא נינט. זה דיסק שמגיע מהדרכים. ממסעותיה בעולם. מהזריקות. מההיפיות. מהסטוצים. מהסיפורים. משהו השתנה בעולם שלנו. אנשים צעירים חוזרים ממסעות בעולם השלישי עם כל השאנטיות הזו.

תקשיבו ל"שמיים אפריקאים", ל"גלות בבל השניה". מסעות בזמן שמייצרים שירים והגיגים. שמחברים בין פסוקים מהמקורות ואפרו מיוסיק. מה היינו עושים בלי הגרוב האפריקני, בלי הריתמוס הזה שמזיז שירים וזמרים ומחבר לשאנטיות שמקורה בחיפוש עצמי.
עלמה זהר היא התרמילאית שמנסה לחבר בין סיפורים אישיים, תובנות חיים פשוטות, מוסרי השכל בסיסיים ("דע מי אתה"), קצב אפרו-רגאיי, והיום כמה שזה יישמע מוזר – זה נשמע כמעט ישראלי, כי מהו ישראלי אם לא שעטנז מוסיקלי, שלוקח המקורות ומחבר לאפריקה.
צריך אולי להתחיל מצל"ש לאסף איילון של העיבודים וההפקה המוסיקלית, שהוציא מהשירים של עלמה את המיטב, חיבר אותה עם כל הגרוב האפריקני לצליל של האולפן העכשווי, ואני אומר את הדברים דווקא על רקע מנעד לא מרשים של זהר – גם מהבחינה המלודית (אין כאן מנגינות אולטימטיביות) גם מהבחינה הקולית. מצד שני הדיסק הוא פשוט, אותנטי, מצליח לשקף את עלמה בפשטותה היפה, לשרטט את קווים שיוצאים מאשה שחוותה עולם של סטוצים, אהבות, נופים משתנים, שרשמי מסעותיה מתנקזים למסיבת אפרו לייט, בקווים מלודיים נינוחים, בטונים כמעט אחידים,
"אגו טריפ" המצליח שלה מנוגן ומעובד באווירה אפרו קאריבית מדונססת די נינוחה, הביצוע נאראטיבי, אבל נטול תחושות, קצת Flat לא שחוק ולא דמע. התזמור לכלי נשיפה במעבר – משדרג. אבל האגו טריפ הזה הוא שיר בזכות פראזה אחת, מה שלא גורם לי להיסחף.
"עם הגב" ("כשאתה עם הגב שום דבר לא יכאב לך") הוא מעין בלוז הזוי, לא יצירת פאר, אבל "גלות בבל השנייה" – מיוחד כשיר מסע שמעביר את הנאראטיב, מיוחד המבנה של "שיר אהבה אינדיאני" – סיפור של ממש, קטע דיבורי משולב בדיבור, אנגלית, שירה גברית מקהלתית – מהטובים בדיסק. עוד אחד מצוין – "המופלאה בנשים" (שיר געגועים עזים) הוא מהמלודיים וההרמוניים היחידים בדיסק שגם הצליח לגעת בנימי נפשי. מעבר מסעיר בין קטע לירי איטי לרגאיי. מפתיעים הריפים הרוקיסטים ב"אין עליך" (אפילו לא "שייכים"), "לילה נפרד" – המספר על אפיזודה של חיבור לעולם הדתי – מבוצע במוד של "אגו טריפ" – נינוח, טון נאראטיבי ללא פיקים.
מנגינה יפה מגיעה סוף סוף ב"אחרי הנפילה", שיר סיכום מהורהר משהו לפרק חיים עשיר. זוהי עלמה זהר, מספרת סיפורים נישאת על מנגינות פשוטות, מעוטרת במקצבי אפרו קאריביים. ללא יצירת מופת, אבל רגעים יפים של סיפורים שמגיעים ממקומות אמיתיים.

 

אגו טריפ – וידאו

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1.  עלמה מביאה איתה צליל נקי ואפרקאי יש בה משהו מאד ישר כנה ועדין מזיכרה בדרכה שלה את מה שסיוון שביט עושה תקליט חויותי חזק ונקי בימוחד שיר אהבה אנדיני

  2. רק לי השירה שלה מזכירה את של ציון ממה קשור ? יש משהו מוזר בהפקת הצליל שלה, משהו גרוני כזה, שקשה לי להסביר. לא מצטרף לפסטיבל סביבה. סורי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן