השיר נפתח בשירה מקהלתית, קצב אפרו, והנה מגיעה גלי עטרי הלירית, ומתברר שהשיר מחולק לשניים – קטע לירי – שעוסק באישיות שלו, וקטע מקהלתי קצבי שמתמקד ברצונות שונות שלו,. לרגע יש הרגשה של בלגן. לא התחבר לי. פתאום נאלצתי להיפרד מגלי הלירית כדי לקבל איזה ריטואל כמו של שירה בציבור.
למה להרוס? אבל בהאזנה שנייה ושלישית זה מתחבר בזכות הלחן היפה של סגיב כהן המפתיע גלי עטרי לראשונה קצת מסלסלת אוריינטאלית. בטח נאמר משהו על חזרה לשורשים התימניים. פתאום, אחרי 30 שנות קריירה, מגלים את המקורות. יכול להיות שסגיב כהן היה ההשראה. זה לא ממש נשמע אינטגראלי. טרנד תמיד עובד. אבל השיר – משב רענן במפרש הקריירה של עטרי.
בין האש ובין המים וידאו מההופעה
3 תגובות
תותחית אין עליה שלא נדבר על סגיב כהן
אהבתי מאד!
משב רוח רענן? ריח עובש קל של ארכאיות עלה באפי.
משעמם וחלש. גם גלי עטרי אינ קדושה, אגב.