"אף לא מילה כי כשאיתך איני זקוקה עוד למילים/ אף לא מילה כי בחיבוק שלך אשמע את כל הסיפורים"
ושוב נשאל את השאלה המרתקת: מהי אהבה? האמת יש לי מושג. אבל אם אנסה להעלותו על נייר כנראה תצא לי איזה מריחה מבישה. אני מקנא במי שיודע לכתוב אהבה מהי מבלי לצאת מזה נדוש או מביך או אף פשטני או אף מטומטם. אז מה דעתכם על השורה הנ"ל? מה הייתם מוחקים מ – נדוש/מביך/פשטני?
תודה. אחרי ששמעתי את דין אני  יכול להגיד שאני מסוגל למחוק הכל. זה לא קיטש. לפעמים מספיק קול ומוסיקה. לדין דין יש כאן משהו מינורי, רגיש, רחום וחנון, רגוע ומרגיע, ענוג וחמים. באמת אף לא מילה תשתווה אליו. "ואם אני עצובה אל תשאל שאלות"… מנמיכה דין דין טון. ומבטיחה כי במגע שלו תמצא מרפא.

נו. טוב. גם בחלק האחרון של השיר לא התגלה המשורר הבא של השיר העברי, אבל אין כמו דין לקחת גם את הנדוש להרחיקו מהקיטש. גם לחנו של אלון יופה מיטיב עם הזמרת ומוציא ממנה משהו שמגיע ממקומות שמתחת למיתרים.העיבוד של אבי ליבוביץ' מעניק אווירה תחושתית יפה. עידן רייכל ידע להשתמש בקולה הזה כדי להעניק לפרויקט שלו צבע קולי יפה. זה מה שקורה גם לשיר הזה.