"זו אותה תחושה של פעם, כשאיבדתי את הטעם לאהוב אותך"
האם כוונת המשוררת שזו כבר הפעם השנייה שזה קורה לה? והיא כבר לא "נוטה לסבול" שזה? כמעט סובלת. אומרת "שלום" ולא יודעת אם תחזור. מה זה ה"שלום" הזה? עוזבת וכל מהשיש לה להגיד זה "שלום" – שזה שלום ולהתראות או שלום לעולמים?
מה אומר: לא מאמין לגבב הזה שנשאר איזשהו סיפור מופרך על סוף האהבה, אבל נטול אמינות ועומק. אל דאגה: מאיה תחת שרביט ההפקה של לואי להב ידעו לעשות מזה בלדה מלודרמטית חושנית בומבסטית נוגה, כאילו זה בעצמותיה. גם ה"קפיצות" האלה בקול – הגיע הזמן שתיגמל מהן. זה לא מוסיף. בוסקילה מוותרת על איפוק ובוחרת במטעני דרמה שנוגעים בזעקה ההיסטרית. השיר מדבר על זה שהיא כבר רגועה, הדמעות אינן זולגות והשקט חזר, אז מה כל הדרמה הזו, אפשר כבר להירגע. בוסקילה ולהב? להיט? – יש להיט. מה מעבר? לא הרבה.
שיתוף הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
תגובה אחת
בילבול מוח! שיר יפה,מילים שאתה לא מבין הן לא בהכרח ריקות.לחנ יפה.סיכום-אחלה שיר