הנה סיפור יחסים שעובר על כל זוג: היא יצאה בכעס ובבכי מהבית, טורקת את הדלת ובראשה המחשבות – איך הוא לא הבין כי בא לה הסעיף, שנשבר לה ה…. מצד שני, אולי גם עליו לא עוברים ימים קלים. ואולי גם הוא במצב לא קל. אז בטרם שחותכים – מגיע הפזמון המתבכיין – חזור אליי, אני מחכה לך, בוא נשכח הכל, נתחיל מאפס. קוראים לזה תשפוכת של הבאנאליה, מה שלא ממש עורר צורך עמוק להזדהות עם שירלי לילו במאבקה הרגשי.
לעומת זאת, יש לה לחן יותר מסביר, שמצליח להעביר את הסיפור האישי, ליווי יפה של פסנתר, עיבוד מיתרים נאה, ואת החלק הראשון של השיר היא שרה באיפוק יפה, בטון מדוד, חבל שבחלק האחרון של השיר היא נכנסת לקטע מלודרמטי טיפה צעקני. ככלל, כאמור, כל העסק נשמע לי פשטני מדי, שקוף מדי, נדוש מדי, אבל יש כאן צירוף של לחן וביצוע שהייתי מעביר לשלב הבא בכוכב הנולד של האתר הזה.
