עדיין יש כאן כמה אמנים שמוכרים דיסקים. NMC הזמינה את קובי אפללו וכל מי שלקח חלק באלבום הבכורה שלו "בא מן השתיקה" לקבל "אלבום זהב". נכון שאלבום זהב אצלנו ניתן על מכירות של למעלה מ- 20 אלף עותקים בלבד, אבל בימים שתעשיית המוסיקה נמצאת באחד המשברים העמוקים שלה, 20,000 בארץ זה הרבה מאוד. נכון שקובי אפללו מייצג קונצנזוס, אבל מתברר שהקונצנזוס אינו טועה, ואני מאמין שכאשר שמים כסף על דיסק – אז דורשים תמורה. והקונצנזוס עדיין שם כסף על דיסקים.
קובי אפללו הוא דוגמה לאמן שחברת המוסיקה נותנת בו את מבטחה לאורך כל הדרך – הוא האמן הראשון שהוחתם בחברת NMC-יונייטד על חוזה הכולל את כל האספקטים של קריירה בעולם של תוכן מודרני – הופעות, הפקת תכנים וניהול וכחלק ממהפך ניהול שעברה החברה.
אפללו ניצב שם על הבמה והודה לכל מי שהיה לו אצבע וציפורן בהימור עליו. בראיון שערכנו איתו, הודה שהיו כבר רגעים שלא האמין, אפילו איבד ביטחון אחרי שקיבל סירובים. זה, אגב, צפוי בתעשיית מוסיקה שמהלכת על בהונות האצבעות בכל שקשור על השקעות באמנים חדשים.
המסקנות? לצערי, אין כאן מסקנות, כלומר המסקנה האחת והיחידה היא שאשרי וטוב לזמר- זמרת-להקה שזיהו אותם כפוטנציאל והצליחו להפוך אותם להצלחה כזו – שעם ישראל ישלוף ארנקים וכרטיסי אשראי וישלם עבור המוסיקה שלהם. מתי מעט? בהחלט. אבל אמנות מצליחה, חייבים להודות, הייתה תמיד של מתי מעט, ואולי טוב שכך.
עוד מסקנה: יש המון מוכשרים חדשים ומבטיחים במוסיקה הישראלית, אבל הם לא יגיעו לא ל"כסף" ולא ל"זהב" מהסיבה הפשוטה שאין להם את הסטאר קוואליטי שפונה למכנה המשותף הרחב ביותר כמו שיש לקובי אפללו, ובשביל סטאר קוואליטי לא חייבים להיות צביקה פיק. גם הצניעות של הבחור הזה מסתבר עשה את שלה. קובי אפללו אמר לי שהיה רוצה לפרוץ דרך לכתוב יותר שירים באוריינטציה של רוק. יש לו שאיפות. לא בטוח ש-NMC תהיה קשובה לכך. כשאמן כבר מוכר 20 אלף – סימן שהוא עלה על הדרך הנכונה. למה לסטות ממנה. גם זה היגיון.
אז גם השיר החדש ששמענו ממנו בערב חלקות הזהב – היה ממש באוריינטציה של "בא מן השתיקה" ועם הצלילים האקוסטיים הענוגים והמדויקים שמספק לו גיא בוקאטי בפריטה בגיטרה (איתו בתמונה) . בשלב הזה אפללו יישאר ילד טוב מיינסטרים, רחום, חנון, מעדן ומענג.
