שנתו האחרונה של דני גוטפריד

פסטיבל הג'אז באילת

0/5

פסטיבל הג'אז באילת 2008 יצדיע השבוע בערב מיוחד לדני גוטפריד, מותיקי פסנתרני הג'אז בישראל, מיוזמי הקמת הפסטיבל ומנהלו האמנותי מאז היווסדו. גוטפריד פורש השנה מתפקיד הניהול. במקומו יבוא – היוצר ונגן הבס אבישי כהן, (בתמונה – מפגש ראשון ביניהם במסיבת עיתונאים לקראת הפסטיבל) שגם יופיע השנה במסגרת ההרכבים הבינלאומיים. את הערב לכבוד דני גוטפריד ינהל אומנותית בנו ירון גוטפריד, וישתתפו בו בין השאר קורט אלינג, רנדי ברקר, ביל אוואנס וכמובן מבחר של חברים-נגנים שעשו איתו כברת דרך במהלך 45 שנות קריירה בג'אז המקומי.

שאלנו את גוטפריד: מה בער לך להחליט על פרישה, זה הרי ה"בייבי" שלך, מפעל חיים אומנותי?
"מבחינתי, אחרי 22 שנה, מיציתי את מה שיכולתי לתרום. הרגשתי שמספיק לי. הבייבי הזה מספיק מבוגר כדי להתקיים בלעדי"
לפי הרפרטואר השנה, דווקא שיחקת אותה ברשימת אמנים מאוד מבטיחה…
"נכון, אמרתי – אם אני פורש – נעשה את זה הכי גדול שאפשר"
וזה לא בגלל לחצים?
"לחצים תמיד היו. כבר בשנה השלישית שלי בפסטיבל אמרו שדני גוטפריד צריך ללכת. תמיד הייתה ביקורת על הניהול האומנותי שלי, אבל עובדה שקיבלתי תמיכה מההנהלה עד היום. אבל הגעתי להרגשה של מיצוי, עשיתי כבר כל דבר שניתן מבחינתי בפסטיבל"
וסקסופון הזהב שהעניקו לך בשנה שעברה? זה לא היה רמז עבה? "ממש אין לי מושג אם קיבלתי את השי לרגל פרישתי הצפויה. עובדה היא שביקשו ממני להישאר עוד שנה"

ותתגעגע לבייבי שלך? "אני לא מתכוון לא להגיע לפסטיבל.אני מקווה שיהיה להם את הנימוס האלמנטרי להזמין אותי כל שנה כאורח כבוד"

דני גוטפריד, עורך-דין במקצועו, פסנתרן, איש שמלווה את הג'אז הישראלי מראשיתו, ספג אמנם ביקורות כבר מהשנים הראשונות של הפסטיבל, במיוחד בכל הקשור לבחירת ההרכבים הישראלים. לדבריו, לפסטיבל מגיעים כל שנה כשמונים עד תשעים הצעות. אחרי שהועדה האומנותית שבראשה עומד עשתה את הסלקציה, הגיעו תלונות, מצד מתוסכלים שאפילו קיללו אותו בפורומי אינטרנט והאשימו אותו במאפיה, בהעדפות אישיות. דני טען תמיד כי הוא יכול להבטיח שכול ההרכבים עברו את הרף המקצועי של הועדה האומנותית בתהליך מקצועי לחלוטין.

על דבר אחד קשה להתווכח: דני גוטפריד יחד עם מפיקו הקודם של הפסטיבל, אבי יפרח וחברת "מולטימדיה" (שהודח בזמנו ע"י העיריה) הקימו וניהלו פסטיבל שהציב את ישראל על מפת הג'אז העולמית. כוכבי ג'אז מתדפקים על שעריו של הפסטיבל – גם אלה שאי אפשר להביא אותם בגלל מחירים גבוהים שהם דורשים.

מי שהגה את רעיון הפסטיבל לפני 22 שנה היה יוסי פרוסט, בזמנו מנכ"ל אמנות לעם. פרוסט חיפש מסגרת לאירוע שייתן ביטוי ובמה לאמני הג'אז הישראלים. רפי הוכמן, שהיה אז ראש עיריית אילת, הרים את הכפפה. הוכמן לא הבין הרבה בג'אז. הוא רצה למלא את בתי המלון בשבוע האחרון של אוגוסט, שנחשב חלש מבחינת תפוסה. התאחדות המלונות של אילת קפצה על המציאה. ככה נולד פסטיבל הג'אז באילת.
היום אפשר כבר לסכם: למעלה מ-1,000 אמני ג'אז בעלי שם מכול העולם התארחו בין המכולות בנמל ב-18 שנות קיומו. הפסטיבל עצמו בנה לעצמו מוניטין בינלאומי, וניצב בשורה אחת עם הפסטיבלים החשובים בג'אז העולמי במונטריי, באיסטנבול, מונטריאול, פסטיבל הים הצפוני.
גוטפריד מכיר וזוכר כמעט כול שם של ג'אזיסט שהופיע בפסטיבל. מי הופיע בפסטיבל הראשון ב-1987?
אין בעיה: האחים ברייקר (שאחד מהם, חלה לאחרונה בלוקמיה, והפסטיבל נרתם לסייע לו), רד רודני, מל לואיס, ג'ים מאלן, טיטו פואנטה, דייב ליבמן.
ב-87' הגיעו בקושי 700 איש לפסטיבל. ב-2004 נרשמו כ-50,000 כניסות ל"אולמות" בנמל. זה הפסטיבל היחיד בארץ שמגיע אליו גם קהל מחו"ל, שקובע את החופשה שלו למועד הזה . האירוע נחשב לאי בודד של "ישראל היפה", של קהל שמגיע גם לקונצרטים קלאסיים, ריכוז כמעט עיליתיסטי מבחינת החתך הסוציו-אקונומי.
גוטפריד מגבש כבר כמה שנים קונספט תואם פסטיבלי הג'אז בעולם המתבסס על תמהיל שאינו ג'אזי טהור. מבחינה כספית טהורה, פסטיבל בינלאומי כיום לא יכול להתקיים על ג'אז טהור, והמופעים האלה מסבסדים למעשה את הג'אז הטהור. המופעים המסחריים הם שמאפשרים לפתוח את הפסטיבל לקהלים רחבים וגם להביא מופעי ג'אז יקרים יחסית.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. תודה לדני גוטפריד על פסטיבל נהדר שהיה השנה ועל עבודתו המקצועית ברמה בינלאומית במשך 22 שנים! אני מלווה את הפסטיבל משנתו השלישית ומבקר גם בהרבה פסטיבלי ג'ז בעולם ואני יכול לומר לכל מי שלא יודע שפסטיבל הג'ז באילת הוא מהטובים בעולם! אני מאחל לדני עוד הרבה שנות פעילות כפסנתרן ג'ז ( גם בזה הוא ענק) ובריאות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות